בפתח הקובץ

עמוד:12

מסמן את הקונצנזוס החליל הערבי מבטא בסיפור את החריג החברתי . יוסף גולדנברג דן בעיצובו של הזמן בזמר העברי על בסיס המסד התאורטי המקובל בחקר הנרטיבות בסיפורת . הכותב מצביע על היבטים נרטיביים מוסיקליים ללא זיקה לטקסט , לצד הבעייתיות הטמונה במושג ״נרטיביות מוסיקלית״ , שעשויה להתפרש באורח מטפורי בלבד ( למשל בטשטוש הגבולות בין הבית לפזמון , בשיר ״כמו שאתה יודע״ ) . מאמרה של עטרה איזקסון , עוקב אחר השפעה מלודית של יצירות מרפרטואר המוסיקה הקלאסית הרומנטית על שישה שירים ישראליים . המחקר בודק אם יש קשר תוכני בין היצירות ( שמהן נלקחו הציטוטים ) ובין השירים , ובין השירים עצמם שבהם נשתלו הציטוטים , וכן אם מקרה הוא שכל ששת השירים , שרובם שירי אהבה , מקושרים ליצירות מהתקופה הרומנטית . תודה עמוקה שלוחה לעורכת הלשון חיה אלחייני , למנהלת הוצאת הספרים של אוניברסיטת בר אילן , מרגלית אבישר , לענת גל ולצוות בית ההוצאה , ששקדו על הבאתו של הקובץ לידי גמר . תמר וולף מונזון

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר