|
|
עמוד:9
נדירה ביותר שנמצאה רק בחורבת בורגין ובחורבת בניה . שלוש מתוך שש מערות הקבורה שהוכשרו למסתור בגליל נמצאות בתחומי היישוב עיי מערות . יתר שלוש המערות שהוכשרו למסתור התגלו בשולי היישובים או מחוץ להם . . 5 מחילות למילוט . סוג זה של חללים תת - קרקעיים נדיר , הן בארץ יהודה והן בגליל . בשל מיעוטם קשה לאפיין את אופן השימוש בהם והיקפם . לבד מתיאורו של יוסף בן מתתיהו שציין שנצורי יודפת במרד החורבן השתמשו במחילה , שאפשר שתיאורה מלמד על מחילת מילוט , לצורך הבאת מצרכים וידיעות ( מלח ' , ג ' , , ( 192 – 190 אין בידינו מידע נוסף על שימוש במחילות מילוט בתקופת הבית השני . בגוש חלב התגלתה מחילת מילוט אחת וייתכן שגם המחילות בנחל עמל ובתל עמל שימשו לצורך זה . דוגמה למערכת מילוט ביהודה נמצאה באתר נחל יתיר ( ראסם יתיר ) . . 6 חללים שאין לזהותם כמערכות מסתור . בקטגוריה זו נכללו חללים תת - קרקעיים שהיו חוקרים שסברו שהן מערכות מסתור אך , לדעתי , אין לייחס להם משמעות זו . לחללים התת - קרקעיים בג ' בל קט , בעילבון , במחילות תל עמל ובנקבת תל עמל אין מאפיינים של מערכות מסתור , במקרים אלה לא הובאו תוכניות . בסיכום הספר אביא לביטוי את העניין הבא : היישוב היהודי בגליל השתמש בחללים תת - קרקעיים כמקומות מקלט ומסתור בתקופות שבהן חש איום פיזי ממשי על חייו מצד השלטונות הרומיים . איום זה ריחף על האוכלוסייה היהודית בגליל , כמו ביהודה , לפרקי זמן ממושכים בתקופת הבית השני .
|
|