אוריינות וחירות

עמוד:14

אומר מופ = 0 " כתיבה מורכבת לא רק מאחת מהפעילויות האלה , אלא מכולן ברבזמן . כל ההגדרות נכונות , כאשר אנשים כותבים , הם בעת ובעונה אחת משרטטים אותיות , משעתקלם את הקול הפנימי שלהם , נזטללם מושגים ותבניות מתרבותם , מעבדים את מחשבותיהם למלאכת מחשבת אל תוך דפוסי הלשון ומבצעים שכתוב של המחשבה ההיולית בדיבור הפנימי שלהם . אף אחת מן ההגדרות אינה מוטעית , אבל החסרת אחת מהן היא מוטעית . בם אין זה נכון שהלומד מתחיל כתחתית ומפלס את דרכו מעלה . " כדברו על ילדים צעירים אזמר מופט = " מן ההתחלה חייכת כתיבת האותיות להתקשר למשמעות , לסימול של הדיבור הפנימי , כאשר הילד הקטן מתבונן במסייע לו , הרושם למענו את סיפורו כעוד הילד מכתיב אותו , ולאחר מכן הוא עוקב שוב אחרי הכתוב מבחינה מילולית . כל ההגדרות הללו מתאימות כרבזמן לכל שלבי הצמיחה . תלמידים בוגרים יותר , האומרים שאין להם מה לכתוב , פשוט כילו את ימיהם בבית ' הספר בהעתקה , בביצ > ע פרפרזות ובהתאמת תכניס נתונים לצורות נתונות ; מעולם לא היתה להם ההזדמנות לראות עצמם כסופרים , המחברים את הדיבור הפנימי שלהם בכיוון של יצירה משל עצמם . דירוג וה תואם את סדר הקושי העולה הן של הכותב , והן של מלמד הכתיבה " . עכשיו , כאשר לעד עינינו עומדת הגדדה נאותה , נעבור לעניינים האחרים שבהם אנחנו מאמינים . ההשקפה שלנו על אוריינות היא מיודעת , ונשענת על פשטות ולא על מורכבות . ראשית , על רקע גישתנו המעשית , ברור לנו שאיש אינו לומד על תהליך כלשהו כלא לבצע אותו . כידינו יש כמה נתונים סטטיסטיים מחרידים על בתי ספר יסודיים ועל - יסודייס , שהובאו על ידי כיליון ואפלביי ( , ( Fillion & pplebeeA נתונים אלה מגלים , כלן השאר , שעל אף תרגולים כני תשעים דקות בחוברות ובטבלאות שהוקדשו להוראת הקריאה , קוראים הילדים למעשה בשיעורי הקריאה לא יותר מאשר ארבע דקות ביום . אנו יודעים עוד . כי כבתיספר על יסודיים רבים ברחבי צפ > ך אמריקה ואולי ברובם , מכלים התלמידים כעשר דקות בכתיבה מדי יום , ורובה של כתיבה זו אינו אלא העתקת או שעתוק , במונחיו של מופט ^ מילוי תיבות ריקות בחוברות עבודה ומתן תשובות קצרות וחלקיות לשאלות של וכירה מכנית , בסיום הפרקים של ספרי הלימוד , יכולתי לצטט נתונים קשים לא פחות על ההיקף המצומצם של הכתיבה במכללות ובאוניברסיטאות , אך עד כה נזהרנו כולנו מעריכת מחקרים כה נרחבים ושיטתיים על עצמנו . השקפתנו על האוריינות היא מבוססת , ממש כשם שהלא מיודעת . אנו יודעים שמלים הן אירועים , המשפיעים על אירועים נוספים , וכי תלמידים האמורים ללמוד לקרוא ולכתוב חייבים להיווכח כיצד יש ככיחה של האוריינות ליצור שעוי י תחילה בהם עצמם , ולאחר מכן בזולתם . נראה כי משפט זה , בניגוד למשפט קודם , שנוסח עליידי בני הזוג הניק ( , ( Resnick כולל אח ההגדרה שאנו מציעים לאוריינות הפונקציונלית . במלה מבוססת כוונתנו - שחאוריינות מייצגת כרבזמן אמצעי , ולדברי לוריא נם " מניע לפעולה " , אצל כמה מן הסטודנטים שלנו עלול הרצון להצליח מבחינה אקדמית עכשיו ומבחינה כספית מאוחר יותר - להוות מניע חזק דיו ; לאחרים , כידוע לנו , עלינו להוכיח ואת ולא לספר על כך . במאמרם " לא עוד זרים : תכנית לימודים אוריינית משחררת " ( No More Strangers : A Liberatory Literacy fCurrlcuium שהתפרסם בגליון פברואר 1982 של כתכ העת , College English מתארים פיור ( Fiore ) ואלזאסר ( Elsasser ) תכנית לימודים שהגה והפעיל אלזאסר במכללת בהאמה , לאחר סמסטר אחד שבו דיברו , קראו וכתבו על אודות נישואין , כתבו הנשים בקורס למיומנויות הלשון מניפסט על הנישואין בבהאמה , שהתפרסם בשני העיתונים היומיים של נסאו .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר