|
|
עמוד:8
התגבשותה של החברה המודרנית כרב - תרבותית משקפת תופעה בלתי צפויה . אם בעבר האמינו רבים בכוחם של תהליכי ה " מודרניזציה " ( הכוללים השכלה , תיעוש ועיור ) לחזק את הזיקה בין אומה ומדינה , ובהתאמה לגרום לשחיקתן של זהויות אתניות ודתיות ( גלנר , ( 1994 הרי שאמונה זו מתנפצת על סלעי המציאות החברתית . לצד התגבשותה של זהות קולקטיבית משותפת , מציאות זו מצביעה גם על מגמות הפוכות : לעתים קרובות תהליכי המודרניזציה דווקא מובילים לריבוי זהויות קולקטיביות ולביסוסן ( , ( Young 1990 , 3 במסגרת מה שמתואר לעתים כ " פוליטיקה של זהות " ( מאוטנר . ( Fleras and Elliott 2002 ; 2008 יתרה מכך , שינויים דמוגרפיים הקשורים להגירה הגלובלית הפכו מדינות שקודם לכן נהנו מהומוגניות תרבותית למדינות המאופיינות בהטרוגניות הולכת וגוברת . גם במדינות המאופיינות בהיסטוריה ממושכת של פלורליזם אתני השתנו היחסים בין המדינה לקבוצות המיעוט שלה . מקצת קבוצות אלו אינן מסתפקות בשוויון פורמלי אלא דורשות הכרה בייחודן התרבותי ותובעות מהמדינה להקצות משאבים - חומריים וסמליים - הדרושים לשם טיפוח זהותן הלאומית - אתנית או הדתית . הפוליטיקה של הזהות תובעת מהתרבות הדומיננטית להכיר בערכן של הזהויות התרבותיות של קבוצות המשנה שלה ולפיכך עשויה להוות אתגר למדינה ולסמכותה . רב - תרבותיות היא מושג חמקמק המשתנה בהגדרתו ממקום למקום ( . ( Triandafyllidou et al . 2012 , 4 מושג זה נושא , ראשית , משמעות סוציולוגית , ומתייחס למצב שבו תרבויות שונות מתקיימות במסגרת מדינית אחת ; ושנית , הוא מציין תפיסה ערכית המצדדת בעמדה חיובית כלפי ריבוי תרבותיות זה ( . ( Inglis 1996 ; Wieviorka 1998 כלומר בעוד על פי הוראתה התיאורית - סוציולוגית הרב - תרבותיות מתייחסת לעובדת קיומה של שונות תרבותית - אתנית במסגרת מדינית אחת , הרי שעל פי הוראתה הערכית - פרוגרמטית הרב - תרבותיות אינה רואה בשונות בעיה שפתרונה בהטמעה אלא מצב רצוי או אידיאל ; היא מצדדת בשימור השונות ובפיתוחה . יתרה מזאת , הגישה הערכית מספקת מחד גיסא מבט ביקורתי על מצב קיים , ומאידך גיסא מודל לפעולה פוליטית הכוללת הכרה בשונות תרבותית ובזכותם של פרטים לשמר את ייחודם התרבותי תוך כדי הבטחת נגישותם המלאה לזכויות , למשאבים ולהזדמנויות בחברה . לפיכך אפשר להגדיר את סדר היום הרב - תרבותי , בין השאר , כניסיון לפתח מודלים של אזרחות דמוקרטית המאפשרים להתגבר על אי - השוויון הקיים בחברות שונות הלכה למעשה באמצעות מדיניות ציבורית הרגישה לשונות התרבותית המאפיינת כל חברה וחברה ( . ( Kymlicka 2010 ; Meer 2010 מדיניות ציבורית נוגעת לפעולות מכוונות של הממשלה והיא כוללת תכנון וקביעת מטרות , הקצאת משאבים ופיקוח על המוסדות המבצעים מדיניות זו . אך יש להוסיף ולציין כי התמקדות בפעולות ( או בהיעדר הפעולות ) של הממשלה ובמוסדותיה עלולה להחמיץ תהליכי מדיניות ציבורית המתעצבים הן מחוץ להחלטות הסמכותיות של הממשלה והן במוסדות ובגופים שאינם נבחרים על ידי
|
|