|
|
עמוד:11
מבוא פרופ ' אביעזר רביצקי פתח את מאמרו “ הגות ומנהיגות במשנת הרמב “ ם “ באזכור דבריו של הסופר הצרפתי ז ' וליאן בנדה משנת , 1927 שטבע את המונח “ בגידת האינטלקטואלים “ ) . ( La Trahison des clercs רביצקי היה מודע להקשר האליטיסטי והמסתגר של אמירה זו , לאמור : ז ' וליאן בנדה הטיף לאינטלקטואלים להתרכז במושגים וברעיונות ולא לפנות אל התחום החברתי והפוליטי ; על הפילוסוף , החוקר ואיש הרוח להציע ניתוח קר , מרוחק ואובייקטיבי , שאינו נגוע באינטרסים אישיים , קבוצתיים או לאומיים . ואולם בעקבות המקורות היהודיים והמערביים הקלסיים והספרות המערבית משנות החמישים ואילך של המאה העשרים רביצקי הדגיש דווקא את המובן ההפוך : חובתו של איש הרוח להתערב בהוויה החברתית . בגידתו תהיה דווקא בהסתגרותו מהרבים . כלשונו : האינטלקטואל קרוא לשמש “ כלב שמירה “ של החברה , סובייקט ערני ופעיל . עליו לבלום ולרסן מגמות אחדות ולעודד ולהמריץ מגמות אחרות . אל לו למשכיל לערוק משדה ההתרחשות הרוגשת ולהתייחד עם עצמו ועם עמיתיו בתחומו של העיון הטהור , מעבר לזמן ולמקום . פרופ ' אביעזר רביצקי הוא מהאישים הבולטים שמממשים חזון זה , אם כי מעקב אחר פעילותו מגלה היסוס ולבטים פנימיים , שיבוארו בספר זה . רביצקי הוא דוגמה קלסית לאינטלקטואל שרואה בעצמו מנהיג מחויב ושמנהיגותו משתרעת 1 אביעזר רביצקי , “ הגות ומנהיגות במשנת הרמב “ ם “ , עיונים מיימוניים , ירושלים ותל אביב : שוקן , תשס “ ו , עמ ' . 39 - 11 Julien Benda , La trahison des clercs , Paris : B . Grasset , 1927 2 3 רביצקי ) לעיל הערה , ( 1 עמ ' . 12 - 11
|
|