|
|
עמוד:11
במילים אחרות , אותה מסורת הומניסטית בדבר היות האדם הריבון , צר את צורתו שלו ומחוקק חוקי עצמו לא חלה על הקורבנות אלא רק על המקרבנים . חלקו הראשון של הספר מנתח את מאפייני היסוד של השיח הקורבני : ( 1 ) השיח הקורבני בישראל הוא חלק מתופעה כלל – עולמית הנגזרת ממאפייני השיח הפוסט – מודרני . המעבר ההדרגתי המבורך מ " היסטוריה של מנצחים" ל " היסטוריה של מנוצחים " הפך את השיח הוויקטימולוגי לשיח מכונן זהות בקהילות רבות בעולם . הספר מצביע על הזיקות והקשרים בין השיח הקורבני הישראלי למגמות העולמיות הללו . ( 2 ) הספר מבחין בין שני מונחי מפתח בשיח הקורבני victim — ו – — sacrifice ומנתח אותם כמייצגים מצבי הוויה ותודעה משתנים . מתברר שאימוץ תודעה ויקטימולוגית או אימוץ תודעה סקריפייזית הוא תהליך משתנה תלוי תרבות , הנגזר מ " רוח הזמן " . ( 3 ) יחסה של החברה הישראלית ל " קורבן " מלמד על תהליך הדרגתי שבו הוא הפך ממושא הערצה למושא ביקורת . הספר מנתח את תהליכי הדעיכה והפיחות בכל הקשור לנוכחות האתוס הסקריפייזי ומסביר כיצד השיח הוויקטימולוגי היה לשיח מכונן זהות בקבוצות משנה בחברה הישראלית . ארבעה מקרי מבחן של שיח קורבני במובנו הוויקטימולוגי עומדים כאן במוקד הדיון : קורבנות הלינה המשותפת — השיח הקורבני בתנועה הקיבוצית ; קורבנות ההגמוניה האשכנזית – ציונית — השיח הקורבני המזרחי ; קורבנות " המכה ה – — " 81 השיח הקורבני סביב שארית הפלטה ; וקורבנות הנכבה — השיח הקורבני בחברה הפלסטינית בכלל ואצל ערביי ישראל בפרט . ניתוח מקרי מבחן אלה מאפשר לאבחן את קווי הדמיון שבין קהילות שונות בכל הנוגע לאימוץ שיח קורבני והפיכתו למעין " עמוד אש זהותי " . בעקבות הניתוח של ארבעת מקרי המבחן וההצגה של השיח הקורבני הישראלי כחוליה בשרשרת הולכת ומתעצמת של " תרבות התלונה " בעולם נבחנים השפה הקורבנית והערכים המוספים הנגזרים מאימוץ תודעה קורבנית . השאלה הנשאלת היא מהם מקורות הכוח של סוד הקסם הקורבני ומדוע יחידים וקבוצות מבקשים לאמץ לעצמם זהות קורבנית .
|
|