גישה בין-תחומית להוראת השואה

עמוד:8

מבנה הספר הספר מחולק לשישה שערים : השער הראשון מספר את תולדות יהודי הונגריה לפני השואה ופורש את ייחודה , את רבגוניותה ואת מורכבותה של יהדות זו בין שתי מלחמות העולם . השער השני מתאר את מהלך השואה בהונגריה ודרכי הצלה חלופיות מן ההיבט ההיסטורי . השער השלישי דן בפרשת קסטנר , במחזה שכתב מוטי לרנר ובשינויים בדמותו של קסטנר ששיקפו ועיצבו הלכי רוח בתודעה הציבורית הישראלית , בדגש על התמורות שחלו בזיכרון הקיבוצי ( הקולקטיבי ) של השואה בכלל ושל שואת יהודי הונגריה בפרט מהקמתה של מדינת ישראל ועד ימינו . עניינו של השער הרביעי הוא שואת יהודי הונגריה בראי הספרות והדרמה , באמצעות דיון בספר ללא גורל מאת אימרה קרטס . הדיון מתמקד בהבדלים שבין היסטוריה למבדה ( . ( fiction השער החמישי דן בייצוגה של שואת יהודי הונגריה בקולנוע באמצעות התמקדות בסרטים ללא גורל והמרד של איוב : שלום לך בן . השער השישי מרחיב את היריעה ומסכם את הגישות השונות בסרטים על נושא השואה בכללותו . מטרתו של ספר זה היא לדון במורכבות של שואת יהודי הונגריה הן בעת התרחשותה והן במעמדה בזיכרון הקיבוצי . מלבד הגישה הבין - תחומית שנקטנו כאן כמו בשני הספרים הקודמים , עולות פה שאלות חינוכיות - ערכיות , ומוצעות הפעלות דידקטיות לעיבודן המותאמות במיוחד למורי מורים ולמרצים . אולם קהל היעד לספר כולל גם סטודנטים וקוראים משכילים החפצים לרדת לעומקם של דברים בתפיסה בין - תחומית שבה השלם הוא יותר מסך כל חלקיו . שואת יהודי הונגריה מעלה ביתר שאת שאלות על עמדותיו של היישוב בארץ ישראל נוכח המאורעות באירופה ועל תגובתו . פרשת קסטנר מעלה סוגיה נוספת הקשורה בשיתוף פעולה עם הנאצים לצורך הצלת יהודים . פרשה זו המשיכה להסעיר את מדינת ישראל עד סוף שנות החמישים .

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר