|
עמוד:5
שואת יהודי הונגריה — סוגיה שנשכחה ? יהדות הונגריה הייתה הקהילה היהודית השנייה בגודלה ( אחרי קהילת פולין ) שהושמדה בשואה . למרות זאת בתודעה הציבורית ובשיח הבית - ספרי כמעט שלא מלמדים את הנושא , למעט את פרשת קסטנר ואת גבורתה של חנה סנש . פרשת קסטנר מוזכרת בקשר לפרשיות הפוליטיות שהסעירו את מדינת ישראל בשנות החמישים המוקדמות ; לעומתה בסוגיית חנה סנש דנים בהרחבה כחלק מתרומת היישוב הקטן והאמיץ בארץ לניסיונות להציל את יהודי אירופה . גבורתה של חנה סנש נתפסת כחלק מגבורת ה " ישראלי החדש " . יהדות פולין מנתה ערב מלחמת העולם השנייה כשלושה וחצי מיליון יהודים , ומתוכם הושמדו כשלושה מיליון ומאתיים אלף ; ואילו יהדות הונגריה מנתה לפי אומדנים שונים בין שבע מאות עשרים וחמישה אלף נפש ועד כמיליון ומתוכה שרדו כמאה ארבעים וחמישה אלף . נשאלת השאלה אפוא מדוע פסח הזיכרון הקיבוצי - לאומי שלנו על יהדות הונגריה ואין מלמדים את קורותיה בבתי הספר . אחד הגורמים המסבירים את העצמתה של הסוגיה הפולנית לעומת התעלמות מהסוגיה ההונגרית בשיטת ה " כתם העיוור בפסיכולוגיה " , הוא המרכזיות של מרד גטו ורשה כסמל לגבורה יהודית משותפת בנוסח מצדה כמיתוס מכונן לבניין האומה הצעירה . גורם נוסף הוא העובדה שראשי היישוב בארץ בשנים הראשונות למדינה ( מנהיגות מפא " י , אחדות העבודה , הרביזיוניסטים וכו ' ) וכן מרבית הניצולים שעלו ארצה היו ממוצא פולני . לפיכך אין להתפלא שהם בחרו להתמקד בתולדות השואה בפולין , קרי השואה בארץ מוצאם . יתרה מזאת , הם הקימו בארץ כמה קיבוצים , כמו יד מרדכי , גבעת חביבה ולוחמי הגטאות , שמיסדו את זכר המרידות והקרבנות בפולין והתמקדו במורשתם , בעיקר בהקשרים של גבורה ומרד . לעומת זאת , מספר הניצולים מהונגריה היה זעום , ולא כולם עלו ארצה מיד עם קום המדינה . רבים מהם באו רק אחרי המרד העממי ההונגרי של שנת , 1956 ובעיקר בשנות השישים המוקדמות . מרביתם התפזרו בערים ובעיירות הפיתוח , והשפעתם על החברה הישראלית ועל תרבותה לא הייתה מכרעת . מבוא
|
|