א. הקדמה ועיקרי הממצאים

עמוד:5

א . הקדמה ועיקרי הממצאים ערביי ישראל הם קבוצת מיעוט בעלת מאפיינים ייחודיים , והדבר עשוי להשפיע בין השאר על דפוסי הפשיעה שלהם . בפועל היקף הפשיעה בקרב ערבים עולה על היקפה בקרב יהודים , בשעה ששיעור הפשיעה ביישובים הערביים נמוך מהשיעור ביישובים היהודיים . יש מקום לבחון את דפוסי הפשיעה לפי מגזרים ולפרסם עליהם מידע שוטף , היות שנתונים אלה יכולים לסייע לקבל החלטות — למשל ביחס להקצאת המשאבים למערכות של אכיפת החוק , החינוך והרווחה . יתר על כן , נתונים אלה יכולים לעצב מחדש תפיסות ועמדות ביחס לפשיעה . הסיקור התקשורתי של ערביי ישראל ( כמו הסיקור של תחומים אחרים ) נוטה להתמקד בהיבטים שליליים — לרבות פשיעה , אלימות ואבטלה ( אבו ריא ואח ' , — ( Avraham , 2003 ; 1998 ותכופות הוא מבליט פשעים קשים וחריגים , ואולי גם פשעים שבהם הקרבן יהודי והפושע ערבי . נטיות אלה פוגעות בתדמיתם של ערביי ישראל בעיני הציבור הרחב ( , ( Tsfati , 2007 ולגיטימי לשער כי הן גם מסבירות , לפחות חלקית , את הממצא שהציבור בישראל סבור כי הפשיעה ברחובות גואה ( רטנר ואח ' , 2009 ) ונמצאת במגמת עלייה . אולם הנתונים שנציג להלן מלמדים כי אלה אינם פני הדברים , ולכן יש מקום להאמין כי תיאור מדויק של מאפייני הפשיעה עשוי לצמצם את הפער בין תפיסות הציבור לבין המציאות . תיאור שכזה עשוי אף לתרום לחיזוק אמונו של הציבור במשטרה . אף על פי כן רק מעט סטטיסטיקה פלילית מתפרסמת באופן שוטף , על אחת כמה וכמה הסטטיסטיקה הנוגעת לאוכלוסייה הערבית , ובתחום יש היקף מצומצם של פרסומים מחקריים ( עם יוצאי הדופן נמנים למשל רטנר ואח ' , ; 2009 רונן , ; 2010 ח ’ מאיסי וטשנר , . ( 2014 מחקר זה נועד למלא חלק מהחסר . המחקר משווה בין ממדי הפשיעה במגזרים הערבי והיהודי בשנים , 2010 - 1990 תוך כדי הבחנה בין קבוצות אוכלוסייה וקבוצות עברה , אך הוא אינו מתיימר להצביע על הגורמים לממדי הפשיעה ולתמורות שחלו בהם במרוצת השנים ( שאלות אלה ייבחנו במחקר המשך ) . המחקר מסתמך על מסדים של נתונים מינהליים ממערכת אכיפת החוק ובהם אירועים פליליים ( " תיקים " ) , דיווחים למוקדי 100 של משטרת ישראל , מעצרים וגזרי דין . את הנתונים האלה הצלבנו * תודה ליונתן אילן , אילן בלייך , מיכל גורן , דוידי גרבר – שגיב , מיכל דיין בן – זקרי , יוסי הללי , מרסל הלפרין , אסף לאופר , לילך לאופמן , גיא פז , מיקי פרידלנדר , בשורה רגב , טלי רוטשילד , אסף שחור ומלי שר ממשטרת ישראל על התמיכה במחקר ועל הפקת מסדי הנתונים . כמו כן תודה למרים ועקנין ולליאת רחבי – איטליאנו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ( הלמ " ס ) על הפקת נתוני האוכלוסייה ביישובים . לבסוף , תודה לגלעד מלאך ולמרדכי קרמינצר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ולעדי ברנדר מבנק ישראל על ההערות לטיוטה של המאמר . 1 ישראל דומה מבחינה זו למדינות המערב : במדינות אלה קבוצות מיעוט מרקע חברתי – כלכלי חלש מתאפיינות בהיקפי פשיעה גבוהים יחסית לקבוצות הרוב המבוססות . 2 בעיקר בשנתון הסטטיסטי של הלמ " ס ובדוחות השנתיים של משטרת ישראל . ראו גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשטרת ישראל ( . ( 2009 לאחרונה השיקה המשטרה מחולל לוחות שבו ניתן לקבל בין השאר נתונים רבעוניים , משנת 2012 ואילך , על עברות פליליות שכיחות ומספר סוגים של דיווחים למוקדי , 100 עבור אזור סטטיסטי ( " שכונה " ); כתובת האתר : . www . police . gov . il / MapSkifout . aspx ? mid = 67 פוגל ( 2006 ) דן בצורך להרחיב את הסטטיסטיקה הפלילית .

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר