|
|
עמוד:9
רק כ – % 30 היו מועסקים ; מקרב מי שמידת השליטה שלהם בקריאה ובכתיבה חלשה היו מועסקים כמחצית . ובקצרה — ככל שהשליטה בשפה פוחתת , כך יורד שיעור המועסקים , בייחוד בקרב המתקשים בדיבור ובהבנה ( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , . ( 2012 ממצאים אלו מעלים את חשיבות השפה והאינטראקציה בין המיעוט הערבי ובין הרוב היהודי כמנוף שיכול לצמצם את תופעת חוסר המעש אצל צעירים ערבים , עניין שיעמוד במרכז המחקר הנוכחי ויבדוק את כוח הניבוי של היבטים כגון שפה , אינטראקציה עם היהודים ועבודה אצל מעסיק יהודי כמשתנים מנבאים לתופעת חוסר המעש . ( ב ) גורמים מרחביים . גם מגורים בפריפריה , שם הזדמנויות התעסוקה מצומצמות יותר , קשורים לחוסר מעש וגם ההתבדלות המרחבית – חברתית . ואכן , רוב הזדמנויות התעסוקה נמצאות באזורים המאופיינים בדומיננטיות של הרוב . לכן התקרבות גאוגרפית לאוכלוסיית הרוב מעלה את הסבירות להיות מועסק , ואילו התבדלות במובלעות האתניות מחזקת את הסיכוי לחוסר מעש ( שנל וסופר , . ( Jamal , 2011 ; 2006 הרוב המכריע של האוכלוסייה הערבית בישראל מתגוררים ביישובים בצפון ובמשולש ( רכס ורודניצקי , . ( 2009 מדובר בפריפריה גאוגרפית , שגם סובלת בדרך כלל ממחסור בתחבורה ציבורית ולכן מנגישות לקויה של מקומות תעסוקה . זאת ועוד , רוב הערבים עובדים ביישוב המגורים שלהם או בסמוך לו ( ישיב וקסיר , . ( 2013 עובדות אלו מעלות אל פני השטח את סוגיית הקשר שבין נגישות של מקומות עבודה ובין חוסר מעש . ההנחה היא שהקשר בין שני אלו הוא קשר שלילי . כדי לברר את הקשר הזה בדקנו את הגישה לרכב , כלומר את האפשרות להשתמש ברכב פרטי , כמדד שיכול ללמד על גישה רבה יותר למקומות עבודה מחוץ ליישובים הערביים . כמו כן בדקנו את הנכונות של מועסקים ערבים פוטנציאליים לפנות למעסיקים יהודים לשם חיפוש עבודה אצלם , עניין שכרוך בדרך כלל ביציאה מההסתגרות מפני הרוב היהודי . ( ג ) גורמים אישיים וחברתיים – דמוגרפיים . כאן מדובר בראש ובראשונה במאפיינים אישיים . בהקשר זה נמצא קשר בין מגדר , מצב משפחתי ורמת השכלה ובין היקלעות למצב של חוסר מעש . כך למשל , סיכוייה של אישה צעירה להפוך לחסרת מעש בשנות הבגרות המוקדמת שלה עולים על סיכוייו של גבר באותם גילים ( . ( Carcillo et al ,. 2015 אשר להשכלה : מחקר שנערך לאחרונה במדינות OECD מצביע על קשר חיובי חזק בין רמת השכלה נמוכה ובין הסטטוס " חוסר מעש " : 85 % מחסרי המעש דיווחו שאין להם תעודת גמר של בית ספר על – תיכוני , כמחצית מחסרי המעש הם מתחת לגיל , 25 וחלקם של המתבגרים בקרבם הוא . 16 % עוד נמצא כי הורים ( 3 % מחסרי המעש ) ואנשים המתמודדים עם אתגר בריאותי ( 5 % מחסרי המעש ) הם קבוצות שכיחות בקרב חסרי המעש יותר מאשר באוכלוסיית הצעירים הכללית ( שם ) . חסרי מעש אף צפויים למצוא את עצמם מול מכשולים שאוכלוסיית הצעירים הכללית נאלצת להתמודד אתם פחות . ממצאים אלו מדגישים עד כמה חשוב להתמקד בגילים הצעירים בבואנו לעמוד על תופעת חוסר המעש . במחקר זה תיבדק אפוא תרומתם של המאפיינים האישיים בניבוי חוסר מעש בקרב צעירים ערבים בהתייחס למגדר , גיל , מצב משפחתי ורמת השכלה כמשתנים שיש בכוחם לנבא את חוסר המעש . ההשערה היא שנשים ובעלי השכלה נמוכה יותר יתאימו להגדרה של חוסר מעש יותר מגברים או בעלי השכלה גבוהה יותר . יש להוסיף כי בכל הנוגע לניבוי של חוסר מעש נודעת חשיבות רבה למאפייני המשפחה הגרעינית של הצעיר . כך למשל , נמצא קשר שלילי בין השכלה גבוהה של ההורים והשתתפותם בשוק העבודה ובין הסבירות שהצעירים במשפחה יגיעו למצב של חוסר מעש ( , ( Seginer , 2008 ; Coles et al ,. 2010 וההפך : במחקר שנערך במדינות OECD נמצא קשר חזק בין הסיכון להיהפך לחסר מעש ובין השכלה נמוכה של ההורים ( . ( Carcillo et al ,. 2015
|
|