|
|
עמוד:10
בלשנות משווה ומיתולוגיה משווה , חקר הדתות , המזרח המוסלמי והערבים , חקר המקרא וההיסטוריה של עם ישראל הקדום . רנאן היה אקלקטיקן , שנע מתחום לתחום ומדעה לדעה ( והודה בכך ) , סתר את עצמו ולא הציע משנה סדורה , ולכן אפשר למצוא בכתביו דעות שונות באותו עניין . ואולי זהו סוד הפופולאריות שלו בשעתו , מחד גיסא , והסיבה שנשכח בדורות הבאים , מאידך גיסא . בכל מקרה , מתוך השפע והריבוי של השקפותיו הוא זכור בעיקר , שלא בטובתו , כאוריינטליסט וכתומך בתורת הגזעים , ואף כגזען . למחרת מותו של רנאן , ב - 2 באוקטובר , 1892 דיווח בנימין זאב הרצל , שליח העיתון הווינאי Neue Freie Presse בפריז , כי מותו של רנאן עורר התרגשות רבה גם אצל הרבה צרפתים שלא קראו דבר ממה שכתב , ותיאר את מסע הלוויה שלו . בכתבה מן ה - 31 בדצמבר הרצל כינה את רנאן " האמן המעודן של הספקנות " . ב - 10 באוקטובר פרסם אליעזר בן - יהודה בעיתונו האור ( הוספה להצבי ) , שראה אור בירושלים , ידיעה קצרה על מותו של רנאן , ושבוע לאחר מכן , ב - 16 באוקטובר , הוסיף רשימה ארוכה שבה תיאר את רנאן " כראש וראשון לחכמי אומות העולם " , שביקשו לפתור את חידת ייחודו של עם ישראל . באותו היום , ה - 16 באוקטובר , בבודפשט , פנתה האקדמיה ההונגרית למדעים לאיגנץ גולדציהר שזה מקרוב התקבל כחבר מן המניין לשורותיה , לשאת הרצאת זיכרון ( Gedenkrede ) לציון יום השנה למותו של המלומד הצרפתי , שהיה חבר אורח בה . ביומנו כתב גולדציהר כי יתחיל מיד לאסוף חומר להכנת ההרצאה , אבל ידבר בה רק על אודות רנאן כאוריינטליסט , ולא ייגע בחלקים אחרים של " פועלו העצום " . במאי 1893 כתב ביומנו שהתחיל לעבוד על ההרצאה והשלים בתוך יומיים שני פרקים , וכי לקראת הכנתה שב וקרא חלק מספרו האחרון של רנאן היסטוריה של עם ישראל ( – 15 ( 1893 - 1887 , Histoire du peuple d ' Israel 12 הרצל תיאר את הלוויה של רנאן שנערכה ב - 3 באוקטובר 1892 ברשימה ששלח לנויה פרייה פרסה בווינה . ראו : הרצל , מבולאנז ' ה עד דרייפוס : כתבות מפאריס , א , עמ ' . 156 13 הרצל , עניין היהודים : ספרי יומן , א , עמ ' . 347 Tagebuch 14 ( להלן , יומן ) הופיע רק ב - 1978 בהוצאת בריל , ליידן , בעריכת סנדור שייבר ( . ( Scheiber עמ ' 65 - 15 הם אוטוביוגרפיה עד נסיעתו של גולדציהר למזרח התיכון . 15 לענייננו כאן חשוב הכרך הראשון : History of Israel till the Time of King David , London , 1888
|
|