אהרן ארנד על פרשנות האחרונים לפירוש רש״י לתלמוד

עמוד:11

אהרן ארנד על פרשנות האחרונים לפירוש רש״י לתלמוד פירוש רש״י לתלמוד הבבלי זכה למחקרים רבים מאז ראשית ימיה של חכמת ישראל . יש שתיארו את דרך הפירוש ושיטתו , אחרים בחנו את נוסח הפירוש ואת השפעתו על כתבי היד של התלמוד , היו גם כאלה שניסו לדלות מתוך הפירוש נתונים וממצאים על החיים בצרפת ועל יהודיה במאה ה , 11 ועוד . ברם הפרשנות הענפה שזכה לה רש״י לאורך מאות בשנים ולרוחב התפוצות לא זכתה כמעט לחקירה . בשורות שלהלן נעיין מעט במעמדו של פירוש רש״י ובפרשנות שנתחברה עליו ובמאפייניה . העיון ייעשה מתוך מבט על הנושא בקווים כלליים ולא מתוך מבט על חיבור מסוים , והוא יתמקד בעיקר במאות ה 16 עד ה , 20 תקופה המכונה בפי רבים תקופת האחרונים . על התפתחות הפרשנות לפירושי רש״י לתורה ולתלמוד בראשית הדברים נבחן את התפתחותה של הפרשנות על פירוש רש״י לתלמוד בתקופת האחרונים מתוך מבט משווה על הפרשנות שניתנה לפירושו לתורה . שני חיבוריו אלה , הפירוש לתורה והפירוש לתלמוד , זכו למעמד רם , וכבר במאה ה 14 היו חכמים שסברו שהם נתחברו ברוח הקודש . אך בחינת התפתחותה של הפרשנות שנתחברה על כל אחד מהחיבורים מצביעה על שינוי בולט , שינוי שהיה קיים עוד קודם לתקופת האחרונים . בעלי התוספות באשכנז ובצרפת במאות ה – 12 ה 14 התמודדו בפירושיהם לתורה עם פירוש רש״י לתורה , ויש מהם שבנו דבריהם בדרך כלל סביב דבריו , אך שילבו בדבריהם גם פירושים עצמאיים , ומשום כך ספק אם ניתן להחשיבם ממש כפרשני רש״י . פירושים המוקדשים לפירוש רש״י לתורה נתחברו בספרד החל במאה ה 14 ובאשכנז 1 ראה י״ש פנקובר , " תהליך הקנוניזציה של פירוש רש״י לתורה " , בתוך ח ' קרייסל ( עורך ) , לימוד ודעת במחשבה היהודית , באר שבע תשס״ו , עמ׳ . 128 - 123 2 ראה א ' גרוסמן , רש " י , ירושלים תשס " ו , עמ ' ; 109 ח׳ טויטו , מנחת יהודה פירוש לתורה מאת ר ' יהודה בן אלעזר מבעלי התוספות , ירושלים תשע " ב , מבוא , עמ ' . 130 - 129

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר