|
|
עמוד:13
מלמן פרט על נימים רגישות ביותר בקרב האוכלוסייה הגרמנית : ההרגשה העמוקה שעם התבוסה במלחמת העולם השנייה וחלוקתה של גרמניה בין בעלות הברית המנצחות , נכפתה על הגרמנים תפיסת עולם ערכית והיסטורית , שאותה היו חייבים לקבל לא מתוך הבנת חומרת הפשעים שביצעו , אלא כדי לרצות את דעת כובשיהם . בעיני גרמנים רבים , המחויבות לישראל וליהודים , שנכרכה בתשלום " בלתי - נגמר " של פיצויים גבוהים בגין השואה , היא חלק מהעונש המוסרי שהוטל על ארצם מאז תום המלחמה ההיא . " אלת האנטישמיות " שהמציא מלמן היתה המשך ישיר ל " אלת אושוויץ " , שעליה דיבר ארבע שנים לפני כן הסופר הגרמני מרטין ולזר , בהתייחסו ל " אינסטרומנטליזציה " של השואה - ההתעסקות הבלתי - פוסקת בעבר הגרמני וב " בושה " הגרמנית , המונעת ממנו ומגרמנים אחרים , לדעתו של ולזר , לחיות כאחד האדם . ולזר , יליד , 1927 היה אחד הנערים הגרמנים הרבים שבסוף מלחמת העולם השנייה גויסו להילחם בשורות הוורמאכט , הצבא הגרמני , כדי להציל את הרייך הנאצי . באחרית ימיו הוא הכחיש דיווחים שלפיהם הצטרף גם לשורות המפלגה הנאצית בינואר , 1944 שנה וחצי לפני סיום המלחמה . מאחר שלא היה , לדבריו , נאצי , הוא לא ראה כל צורך לעמוד בצל המאיים תמידית של " אלת אושוויץ " . טענתו של ירגן מלמן על קיומה של " אלת האנטישמיות " , המופעלת נגד הגרמנים כדי לסתום את פיותיהם , זכתה לתמיכה רבה בדעת הקהל הגרמנית . חמישה ימים לפני מועד הבחירות לבונדסטאג , בספטמבר , 2002 הפיץ מלמן שמונה מיליון עלוני בחירות אנטי - ישראליים , שמומנו על ידי גורמים ערביים באמצעות תרומות בלתי - חוקיות . בניגוד לציפיותיו , פעולה זו פגעה במפלגתו בכך שלא הותירה ספק כי מלמן משרת אינטרסים זרים . הליברלים נותרו באופוזיציה . מלמן נדרש להתפטר מתפקידיו הבכירים במפלגה הליברלית ומאוחר יותר גם לעזוב את שורותיה . זאת לאחר שחקירה מקפת על קשריו המפוקפקים של הפוליטיקאי עם מדינות ערב העלתה ראיות לעבירות חמורות ואיימה להתרחב גם לעסקאות נשק חשודות , שמלמן קידם בתקופת כהונתו כשר
|
|