|
|
עמוד:9
1 שדירת קודאם , או בשמה המלא קורפירסטנדאם , שקקה אדם כמדי שבת . חנויות הפאר , השוכנות משני צדיו של הרחוב המסחרי המהודר בטבורה של מערב ברלין , משכו אליהן לא רק לקוחות מכל רחבי העולם , אלא בעיקר סקרנים , שהסתכלו בערגה על מוצרי המותרות המוצגים בחלונות הראווה המסוגננים . כמה מהם גם נכנסו לראות את הסחורה מקרוב , אך לא רכשו דבר . השדירה הרחבה , שנסללה לראשונה לפני כחמש מאות שנים כנתיב רכיבה עבור נסיכי ברנדנבורג - אדוניה של העיר , שהפכו אותה לבירתם - הבהיקה תחת אורה הנדיב של השמש , אף על פי שהיה זה יומו הכמעט אחרון של חודש מרס . אך האוויר היה קפוא . המוני העוברים והשבים התכרבלו במעילים חמים , כמו השוטרים הרבים שהוצבו לאורך מדרכותיה של השדירה היפהפייה . תנועת הרכבים בשני מסלולי הכביש המקבילים , החוצים את קודאם , נחסמה . הדי קריאות רמות וקצובות התקדמו לעבר כנסיית הזיכרון על שם הקיסר וילהלם הראשון שבקצה השדירה . רק שרידים ממגדלה הראשי של כנסייה אוונגלית זו , שנועדה בראשיתה להציג בפני הבאים לברלין את עוצמתה וגדולתה של הקיסרות הגרמנית המאוחדת , ניצלו מהפצצות בעלות הברית במלחמת העולם השנייה ועומדים עד היום על תלם כאנדרטה לזכר ההרס הרב שגרמה אותה מלחמה לגרמניה . זועקי הקריאות , גדודי מפגינים מאורגנים בסדר מופתי , חלפו על פניה
|
|