|
|
עמוד:10
שהמחקר בתחום ברחבי העולם מתרחב ומתעשר , בישראל הוא נותר בחיתוליו . יתרה מכך , העיסוק באקטיביזם הצרכני היה מאז ומעולם בתחומי מחקרם של סוציולוגים שעניינם תרבות הצריכה ; אנשי שיווק ופסיכולוגים החוקרים את התנהגות הצרכנים בשוק ; משפטנים העוסקים בחוקים , זכויות ודינים . חוקרי מדע המדינה בכלל וחוקרי מדיניות ציבורית בפרט , עוסקים אמנם בדפוסים שונים של השתתפות פוליטית אבל נמנעים על פי רוב מלברר את השימוש הפוליטי בכוח הצרכני . הספר שלפניכם מבקש אפוא למלא חלל זה בראש ובראשונה . במרכז הספר עומדים יזמים שונים — הם יזמי הצרכנות הפוליטית . בעשור האחרון מתייחסים החוקרים בתחום להתארגנויות חברתיות ופוליטיות מובילות שינוי כאל " יזמים " , תוך שהם מתיקים את מאפייני היזם מהעולם הכלכלי אל זה הפוליטי . הדיון בפעילותם של יזמים אלה מבקש להרחיב את מסגרת המחקר של התנאים שלאורם צומחים היזמים , מטרות פעולתם ואסטרטגיות הפעולה שהם מאמצים הלכה למעשה . ניתוח זה מכוון אפוא להעשיר את הספרות הענפה המתמקדת בדפוסים המסורתיים של ההשתתפות הפוליטית ( בחירות , הפגנות , שדולנות וכדומה ) . מטרתו המרכזית של הספר היא להציע ראייה חדשה של הזירה הצרכנית הישראלית כזירה פוליטית אלטרנטיבית בה עושים האזרחים שימוש בכוחם הצרכני על מנת לחולל שינוי חברתי ופוליטי . בספר אצוק את התשתית התיאורטית לדיון בצרכנות הפוליטית בהקשר הישראלי תוך התמקדות ביחסי הגומלין בין ארבעה שחקנים — היזם : יחיד או קבוצה הבוחרים לאמץ את הצרכנות הפוליטית כאסטרטגיית פעולה ; האזרחים הצרכנים : בעלי הכוח אותו מבקש היזם לרתום לטובת קידום מטרותיו , הבנתו וערכיו ; העסקים : שאת השינוי בהתנהלותם מבקש היזם לחולל ; המדינה , מי שאמונה על יצירת כללי המשחק ועל אכיפתם . הספר יספק מבט מעמיק אודות מניעיהם של יזמים שבחרו בצרכנות הפוליטית כאפיק פעולה מרכזי וינתח לעומק את היגיון פעולתם , אסטרטגיות הצרכנות הספציפיות בהן בחרו , ותוצאות פעולתם ביחס לאזרחים כצרכנים מחד גיסא ולעסקים מאידך גיסא . לשם פיתוחה של המסגרת העיונית , נעשה בספר שימוש בכלים תיאורטיים מגוונים מתחומי המדיניות הציבורית , הסוציולוגיה הפוליטית , הכלכלה הפוליטית ומדעי הניהול . על תשתית תיאורטית זו
|
|