|
|
עמוד:14
במרחב היהודי ערבי / מוסלמי או יהודי במרחב הנוצרי . יצוין , כי סוג כזה של הבנייה בת אלפי שנים לא נוצר במזרח הרחוק מול הבודהיזם או הטאואיזם : רק קהילות יהודיות בודדות חיות בקרב קהילות דתיות שאינן נצרות או אסלאם ; בדרך כלל מתקיימת דינאמיקה יהודית נוצרית או יהודית מוסלמית . אי לכך , המונח המארגן שבו אנקוט יהיה " יהודי ארצות האסלאם " . זו אינה הגדרה המתוחמת בגבולות היסטוריים או גיאוגרפיים , אלא כזו המאפיינת זיקה מבנית , תרבותית ומנטאלית , העקרונית לציוויליזציה דתית בעלת תרבותיות שונה מזו הנוצרית המצויה בבסיס המערב האירופי . אין זו ההגדרה היחידה הסבירה לשם דיון במזרח , אך היא טובה ומתאימה ככלי עבודה לצורך פרקי הקובץ המבקשים להבין את שורשיה של הבנייה תרבותית וכיצד הם נעוצים במסורת דורות . וכאן , בניסיון לחקור את התגלעות הפער הכרונולוגי והגיאוגרפי , כלומר את השינוי שחל בקהילות היהודיות עם הגיען לישראל , את שבירת הרצף הגאוגרפי והכרונולוגי — והשתמעויותיו . נחוצה פרספקטיבה מקיפה והיסטורית כדי להבין רצפים תיאולוגיים ותרבותיים במזרח ובמערב . רצפים אלה עברו , כל אחד , חיתוך והצטלבות עם תהליכים של מודרניזציה , לאומיות וחילון . יהודים לא היו צריכים לכבוש ארצות רחוקות בכדי להביא עימם את מערכות הדיכוי וההפרדה בין מערב למזרח . בכורח הגורל של היהודי כמגורש , המזרח והמערב ביהדות הופגשו בעל כורחם במאה ה , 16 ובמפגשים אלה של קהילות המגורשים מספרד עם קהילות אירופאיות הונחו היסודות העיקריים לדפוסי האוריינטליזם ביהדות . במאות ה 17 וה , 18 לצד השבתאות והחסידות , המשיך להתקיים מגע אינטנסיבי בין קהילות המזרח והמערב . במאות ה 19 וה 20 נמשיכה מסכת היחסים 2 לכך מוקדש היה המאמץ המחקרי בקבוצות " המזרח כותב את עצמו " והפיוט שהנחיתי במסגרת מכון ון ליר בשנים . 2007 - 2005 ביטוי מפורט יותר של מאמץ מחקרי זה מצוי בקובץ המחקרים שבעריכתי המוקדש לנושא זה — ראו פדיה , המזרח כותב את עצמו . 3 על ראשית כינון האורינטליזם הפנים יהודי אני מרחיבה במאמרי ההיסטוריה הבוכה .
|
|