|
|
עמוד:14
הספר מפענח את הקיום הלאומי " על פי תהום " : מנין מגיעה תפיסת אי - הוודאות של עמים ביחס לקיומם ? מדוע וכיצד היא משתנה במרוצת הזמן ? כיצד משפיעים החיים על קו הקץ על אופייה של החברה ועל תוחלתה ? הספר טוען שאכן " חיים ומוות ביד הלשון " , וליתר דיוק ביד " לשון המוסר " : עמים החיים על פי תהום חותרים לרקום רשת ביטחון שאינה עשויה רק מח בלים של עוצמה אלא גם מיצירת לגיטימציה לקיומם - הקניית זכות וטעם לזהותם ולהישרדותם . לדידם , לגיטימציה כזו אינה בגדר מותרות או ערך מוסף לקיום מובטח , אלא תנאי הכרחי לקיומם . הנה כך כתב נתן אלתרמן ב " כה אמר השטן " , שירו האחרון . לאחר שכשל להכחיד את העם הנצור , מצא השטן מוצא : רק זאת אעשה : אכהה מוחו ושכח שאיתו הצדק . הספר מצביע על תפקיד המפתח שממלא המוסר בהתעצבות " העמים הקטנים " . העיסוק המתמיד , היצרי והיצירתי , בזכות הקיום ובטעמו הוא לוז ספק הקיום ועדות לעוצמת האימה , אך גם ערובה להתמדתה של האומה . הר הגעש שלפתחו שוכנים " העמים הקטנים " מגיר לבה ערכית , אתית - פוליטית , הניזונה מהמתחולל בקהילה עצמה לנוכח ה " אחר " הניצב מולה . זאת ועוד , השיח המוסרי המשקף תמורות באופ ייה של האומה ובדרכי התמודדותה עם האימה , עשוי ללמד גם על אחריתה - לשבט או לחסד . עלייתם ושקיעתם של עמים מתחוללות לא רק בדם ואש אלא גם בשכחה , בבושה , בעוולה ובאשמה . אם עם ומדינה נדרשים לעתים להצדיק את קיומם , דומה שזוהי גם מנת חלקם של מחקרים , וספר זה אינו יוצא מן הכלל . אף הוא נתבע לבאר את זכות קיומו : על שום מה ולשם מה לחקור את החיים על קו הקץ ? האם מיעוט המחקר בסוגיה אינו עדות חותכת לשוליות התופעה ולחשיבות הזניחה שלה עבור החברה והמדע ? ומנגד , האין ספק הקיום הציוני בחזקת פשיטא , עניין מובן מאליו שאין צורך מחקרי להתחקות אחריו ? הדפים שעוד נכונו לנו משיבים בשלילה : התופעה שרירה וקיימת , רבת תהודה וחשובה להבנת הציונות ומעבר לה . אך כבר בפתח הדבר פטור בלא כלום אי - אפשר , ובפרט שספר זה יועד לעיניה של החברה הישראלית . ואכן , פרדוקסלית דומה שדווקא ספק הקיום הציוני - תפיסת הקיום היהודי - הישראלי כלא מובן
|
|