|
|
עמוד:9
מחקרים העוסקים ביצירתו השירית של ריה " ל ימצא הקורא באסופה שערכה אביבה דורון . מפליא הדבר , כי למרות מהדורות השירה לגלגוליהן ולמרות המאמרים והמחקרים הרבים העוסקים בעיונים פואטיים וניתוחי שירה עדיין לא נכתב ספר מקיף מתוך הערכה ספרותית טהורה לכלל שירתו של ריה " ל . אשר לשירת הקודש נוכל להצביע על ספרו של אפרים חזן , ' תורת השיר בפיוט הספרדי לאור שירת הקודש של ר ' יהודה הלוי ' . ראוי לציון מיוחד ספרם הנזכר לעיל של מ׳ גיל וע׳ פליישר , הפורס את תולדות חייו של ריה " ל תוך עיון משולב בשירתו ובמסמכי הגניזה המתייחסים אליו . ומן המשורר אל הפילוסוף . אף על פי שריה״ל היה בעל אישיות חברתית וקשר קשרים עם האינטלקטואלים שבדורו , רעיונותיו לא הטביעו חותם ניכר על הדור . המדקדק ימצא זיקות בינם לבין מוטיבים בהגותם של ר׳ אברהם בר חייא הנשיא ור׳ אברהם אבן עזרא למשל . אבל דמותו של הרמב״ם , בן דורו הצעיר , העמידה את רעיונותיו של ריה״ל בצל . המאבק חסר הסיכוי שניהל ריה״ל נגד הפילוסופים נדון לכישלון , מאחר שהרמב״ם השתית את סודותיה של התורה על התפיסה המדעית והפילוסופית . גם זכויותיו הגדולות כמשורר ה " לאומי " לא עמדו לו , שהרי הרמב״ם כבר שלל את הפיוט והסתייג ממנו , במסגרת מלחמתו החריפה בהגשמה . תלמידיו השכלתנים של הרמב״ם כמעט שלא התייחסו ליצירתו של ריה״ל . רק כמאתיים שנים לאחר פטירת הרמב״ם החלו להתחבר פירושים על ספר הכוזרי . אבל גם תופעה זו לא הייתה נפוצה . מדובר בחוג תלמידים מסוים , ליתר דיוק במורה ושלושה תלמידים , שפעלו בפרובנס . ר׳ שלמה בן מנחם ותלמידיו עסקו בספר הכוזרי באינטנסיביות . הם ביקשו להציג את החיבור הנאבק בפילוסופיה ככתב רציונליסטי למהדרין . כביכול להחזיר אותו למרכז הדיון הפילוסופי . נקל להבין שלפועלם לא היה המשך . לעומת זאת לחוגי המקובלים חדר ספר הכוזרי במידת מה . הגותו של ריה״ל החלה להשפיע עם חילופי התרבויות . בתקופת הרנסנס כתב ר׳ יהודה מוסקאטו פירוש רחב יריעה לספר הכוזרי . לא חלף זמן רב והחלו להיכתב ספרים במתכונתו של ספר הכוזרי . ר׳ דוד ניטו אף חיבר את ׳הכוזרי השני׳ , הקרוי ׳מטה דן׳ , ובו חיקה את מבנה הספר . ׳כוזרי חדש׳ חובר גם במאה העשרים בידי ר׳ יצחק ברויאר . אבל דמותו של הרמב״ם המשיכה להעיב על ריה״ל . כביכול חזר וניעור הוויכוח בין שניהם 6 יהודה הלוי – מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו , תל אביב תשמ״ח . 7 ירושלים תשמ״ו . 8 ראה ד׳ שוורץ , פירוש קדמון לספר הכוזרי : ׳חשק שלמה׳ לר׳ שלמה בן יהודה מלוניל , רמת גן תשס״ז . 9 ראה מ ' פכטר , " שורש האמונה הוא שורש המרי במשנת ר ' עזריאל " , קבלה , 4 ( תשנ " ט ) , עמ' . 341 – 315
|
|