מבוא

עמוד:6

לו שיכבה לפיכך נתחייבה בהדלקת הנר . מכאן אמרו חכמים על שלש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות לא בנדה לא בחלה ולא בהדלקת הנר " ( אבות דרבי נתן , נו " ב פ " ט , עמ ' יג ) . ואכן , בכל הקשר של קיום המצווה למעשה נזכרות דווקא הנשים : " האשה יושבת וקוצה חלתה " ( פ " ב מ " ג ) , " נשים שנתנו לנחתום " ( פ " א מ " ז ) , ועוד הרבה . בכך חש כבר בעל אור זרוע : " וברוב המקומות מזכיר ושונה נשים אצל מצוות חלה כגון ... " ( הלכות חלה , רכה ) . הוא מזכיר משניות הנאמרות בלשון זכר ומסכם : " מיהו מצות הפרשת חלה על האשה רמיא . הלכך אף על פי שהעסה של בעלה היא משויא שליח להפריש חלה " . באופן טבעי האישה היא שעסקה באפייה , וממילא היא גם שהרימה את החלה . הבישול והאפייה היו כמובן באחריותה הבלעדית של האישה , כפי שיוצא מרשימת מלאכות המוטלות עליה ( משנה , כתובות פ " ה מ " ה ) וממקורות רבים נוספים . כך , למשל , כאשר הירושלמי מברר את דיני בישול בשבת הוא מדגים זאת במינוח : " הדא א י ת ת א ... " ( ירו ' , שבת פ " ז ה " ב , י ע " א ) , ופרט מסוים בהלכות אלו מנומק : " זריזות הן ה נ ש י ם בפת יותר מן התבשיל " ( ירו ' , שבת פ " א ה " י , ד ע " ב ) , וכן : " לא תמלא א ש ה קדרה ותרמוסין ועססיות ותתן לתוך התנור " ( תוס ' , שבת פ " ג [ ד ] ה " א ); " ה א ש ה שלשה בעריבה ... " ( תוס ' , אהלות פ " ה הי " א , עמ ' , ( 602 וכמוהן עדויות רבות נוספות . במדרש מתואר כיצד הבעל , השולט כמובן בביתו , איננו יכול לקבוע את התפריט שכן האישה היא המבשלת : " מנהג שבעולם אדם מבקש לאכול עדשים ואשתו מבקשת לאכול אפונים . יכול הוא לכופה ? לא מה דהיא בעיא היא עבדה ? " ( לא מה שהיא רוצה היא עושה ?!) . מקור אחרון זה מעיד כי מקובל היה שהאישה היא המנהלת של מגזר פעילות זה , ולא רק עובדת נטולת סמכויות . את החלה הפרישו בזמן האפייה ( איור . ( 1 מחלוקת תנאים היא מתי הזמן הקובע , לישת העיסה במים או הקרימה בתנור ( ראו פירושנו לפ " ב מ " ח ; פ " ג מ " א ומ " ו - מ " ז ) . ראינו שיש בנושא מחלוקת רבי עקיבא ורבי יוחנן בן נורי , ולרבי אליעזר דעה עצמאית שאפשר להרים בזמן שרוצים . בפירושנו לפ " ג מ " א עוד שתי דעות . עמדת בית שמאי ( רבי אליעזר ) איננה מפתיעה , שכן הם מצדדים בביצוע פשוט של המצוות ללא הגבלות יתר על דרכי הביצוע ( ראו פירושנו לתרומות פ " ב ) . 9 כגון אבות דרבי נתן , נו " א פכ " ג , עמ ' ; 76 משנה , דמאי פ " ג מ " ו ; ויקרא רבה , יז ב , עמ ' שעג ; תוס ' , נדה פ " ז ה " ג ; תנא דבי אליהו , פט , עמ ' : 51 " נתנן אדם לאשה ... " , ועוד . 10 אסתר רבה , ד יב , והשוו שיר השירים רבה , א מד . איור מס ' : 1 האופה מטנגרה . בובת חרס של אופה לחם . בטנגרה שביוון מקובל היה להכין מודלים כאלה . המודל מוצג כיום במוזאון הלובר בפריס .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן

מכללת ליפשיץ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר