דברי פתיחה אתגרי הברית ומקורות הכוח של ישראל

עמוד:8

העם הזה אלפי שנים , ושניתן וצריך לעשות זאת לא מתוך ויתור על ההישגים של המהפכה הציונית , הכרוכה בחילון , אלא מתוך מימוש שלהם . כפי שנראה בחלק הראשון , כמה מערכי היסוד ה " חילוניים " של המפעל הציוני - נטילת האחריות האנושית וההתמקדות בעולם הארצי ובתיקונו הממשי - מובנים ומוטבעים במסורת ישראל , והם ביטוי של הברית הישראלית ולא סטייה ממנה . למעשה , הנרטיב ההיסטורי של המסורת עצמה מוביל אל מה שמכונה לעתים המהפכה הציונית , אל המעתק מדגש דתי לדגש לאומי , ואל הצורך בעיצוב פנים חדשות ליהדות . בחלק השני של הספר , העוסק בתורה שבעל - פה ובתולדותיה , נראה שהמסורת מכילה כלים משוכללים של התחדשות ושינוי , ושכלים אלו נועדו לשימוש דווקא בעת שמתחוללת השיבה מן הגלות אל הארץ , מקיום דתי מפוזר לקיום לאומי ריבוני . סופו של חלק זה הוא שרטוט של קווי מתאר לעידן יצירתי חדש , לבתי מדרש ישראליים שעתידים להיענות לאתגר ולהתחיל במלאכת העיצוב של קומת היהדות בת זמננו . החברה הדתית בישראל נהנית מחוסן קהילתי ומשפחתי הנשען על עולם ערכים יציב , על גיבוי של אלפי שנות היסטוריה , על תודעה של שליחות ומשמעות . החברה החילונית נהנית מכנות ומחופש , מנטילת אחריות להווה ומהתבוננות מפוכחת בו . על החברה הישראלית לאחד את הטוב שבשני העולמות . כך היה בעידנים מכוננים אחרים בתולדות ישראל , בראש ובראשונה בתקופת התלמוד . בשנים האחרונות היתה עדנה , במיוחד בבתי המדרש החילוניים , לסיפורים על חכמי התלמוד ; על אנושיותם , על היצירתיות שלהם , על המודעות שלהם . כאן אנו מציעים לא להסתפק בהתרפקות על דמויות אלה , אלא להעז ולהיות כאלה .

משכל (ידעות  ספרים)


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר