|
|
עמוד:14
במובן , עניתי . כאשר הסתבר שלקברצת ה " לא רוכבים " תוכנן ביקור במרכז ג 'ר אלון הסמוך לקיבוץ , הצעתי בשמחה להוביל את הקבוצה לתל , הצופה היטב על שדה הקרב . ביום האמור הגיע האוטובוס של " הלא רוכבים ללהב , ועלינו לתל , עבורם הייתה זו הזדמנות לראות אח הקיבוץ , וכמובן שאלו שאלות רבות . עמדנו בראש התל , הקיבוץ לרגלינו , מבונה וטובל בירק . השטחים שהיו שדה קרב לפני 90 שנה , פרושים לרגלינו , מעובדים ומטופחים , גדר הקיבוץ מכאן , וגדר ההפרדה ממול מסמנת את יהקו הירוק ואת בעירת הביטחון האקטואליות . סיפרתי להם על קרב תל חווילפה , שהתרחש יומיים לאחר הכיבוש המפורסם של באר שבע בידי אנז " ק . צבאו של אלנבי המשיך צפונה , לאחר יום מנוחה , חלקו דרך יאשל הנשיא' של היום אל מול המתחם התורכי החזק בתל שריעה , וחלקו דרך באר שוקת עד שגילו את המוצב התורכי על תל חווילפה , שנתפס ממש בלילה הקודם , המשכתי בתיאור הקרב הארוך שהחל ב 2 בנובמבר 1917 ( ממש באשר בלונדון מסר הלורד בלפור את מכתבו המפורסם , לאחר שנודע שם על כיבוש באר שבע ) . המצב בשטח היה מתסכל . במשך חמישה ימים רצופים לא הצליחו האוסטרלים והניו זילנדים להתקדם ולהתגבר על התורכים שנאחזו בתל , אבדות כבדות , הוסר מים ולא מעט מעשי גבורה אפיינו את הקרב . קרב זה יצר תחושה במודיעין התורכי -גרמני שאלנבי מהכוון לעלות על ירושלים דרך ההר , וגרם להזזת כוחות תורכיים מזרחה , דבר שהביא בסופו של דבר לנפילת עזה - הבלתי נכבשה " ללא התנגדות כמעט , האנשים הורו לי , ואני הגבתי : " עליכם להודות לזוג בראדליי , שלפי בקשתם עלינו לכאן " . אז קם פול בראדליי ואמר ; " הבקשה היא של אדריאן רעייתי . הדוד שלה היה חייל אוסטרלי במלחמה וו . הוא נפל בקרב בתל חרוילפה , עליו שמענו זה עתה , אך מקום קבורתו לא נודע . נראה שבתנאי הקרב אז , נותרה גופתו כשדה הקרב , מאז ועד היום , במשך 90 שנים , כל שנותר למשפחה באוסטרליה היה השם המחר " תל חווי * לפה " . ידענו שאין לו קבר בפלשתינה , רשמו אינו ברשימות המסודרות של בתי הקברות השונים בארץ זו . כאשר נודע לנו על נסיעה זו לישראל , החלטנו להצטרף כדי למצוא את אתר הקרב . אנחנו מודים לכולם שהתאפשר לנו לעמוד כאן על התל , ומהלכי הקרב הומחשר לנגד עינינו " . חגבי בראדליי שלפה צילום של הדור . חייל צעיר , טוראי ראשון אריק דה סאליס , יחידה מכונות ירייה מסי , 2 חטיבת הרוכבים הקליבו השנייה של צבא אוסטרליה . לבקשתה , בחרנו נקודה מתאימה , הנחנו את הצילום וערמנו עליו גל של אבני שדה , למישהו היו בתיק פרחי נייר אדומים , המקובלים כזיכרון כחל חווילפה , במלחמת העולם הראשונה
|
|