|
|
עמוד:14
פליטים וכפרים נטושים העגלה חולפת על פני בקתת חומר שקירותיה סדוקים . הגשם הראשון הקרב ישטוף וימיס את לבני הבוץ והבקתה תקרוס תחתיה . בסוף החורף תיוותר ממנה תלולית ברץ עטופה בקרום סדוק , היא תתכסה באביב בבוץ צהוב של חרציות ובקיץ הבא כבר לא יחיה לה זכר . אין זו הפעם הראשונה שהמקום ידע חורבן והרס , במרוצת הדורות יישובים רבים שהיו באזור , חרבו ושקעו בתהום הנשיה , אנשים שחיו על האדמה הזאת נעלמו ואחרים באו במקומם . החמורות היסטוריות שידע האזור התחוללו בעקבות מאבקים , תהליכים ותופעות . הסדקים שבכותלי הבקתות העידו על החיים שהת-נהלו כאן ונדמו . התושבים נטשו את המקום ואנו מילאנו את החלל שהותירו , הודות לכוחנו ולי תררנו תינו . מהו מקור כוחנו ? האמונה בזכותנו ? ה " אין ברירה " שבמלחמותינו ? הטלטלה הגדולה הביאה גם אותי לכאן , לא שקלתי ולא תהיתי בבחירה , אמרו : - ' כאן יקום קיבוץ - , ובאתי . מעין צו שציפיתי עז י - לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך " מודרני , לא בחרתי את המקום , משכה אותי לכאן פתיחת דף הדש בחיים , לעשות משהו שונה מ ' יעולם כמנהגו נוהגי . ואז נגלו לפני נופים רחבי ידיים ומר חיבי לב , פריצה למקום חדש ולעולם מושגים אחר , רצוף קשיים ואתגרים . אמת , לפעמים ביקשתי לצאת מהשגרה , כמר נסיעות לימי עיון בידיעת הארץ , שנועדו רק לצרכי ולמאורי , משהו שהייתי זקוק לו . אני מודה שהעזתי לבקש לאחר בחינה שבחנתי : מה תועלת יפיק מבקשתי הכללי ( שם המשחק היה " אנחנו " ולא " אני " ) . היו ימים קשים , פרידות מחברים קרובים שעזבו , אך מעולם לא עלה בדעתי לנטוש את המקום , הפרידה ממנו נראתה לי בלתי אפשרית , והניתוק ממנו בעקירה משורש , העיסוק בצפונות העבר הפך לקשר מוחשי עבורי וקישר אותי לנוף ביתר שאת , נימים דקים קושרים אדם למקום , ואני הייתי זקוק לכך כדי להרגיש את תחושת השייכות . הקשר למקום אינו רק כוחו של הרגל , אלא גם ידע אודות המקום ועברו ותחושה שאתה חלק ממנו . לא בכדי משמש השורש " ידע " בתנ " ך לתיאור הקשר האינטימי ביותר בין בני זוג , אלא גם ביטוי לרגש ולתבונה . כך אני מתייחס לסק רנרתי לדעת את שהתרחש כאן בעבר , וכיצד חיו קודמינו על האדמה הזאת - זהו הדחף שהביאני לשוטט בכפרים הנטושים , לעבור בדרכים עתיקות , לתור אחר מטבע או חרס עתיק . לי את החרולים והקמשונים ואת השמיר והשית מנבואות הזעם . כרמי הזיתים של מנזר דיר ראפאח העלו בזיכרוני את מעללי שמשון בספר שופטים , את האש שאכלה " מגדיש ועד קמה ועד כרם זית / בעת ששלה שועלים ולפידים קשורים בזנבותיהם .
|
|