מפגש ראשון עם נופי רבדים

עמוד:13

מפגש ראשון עם נופי רבדים מרחבי הדרום הריקים היו זרים לי . הם היר שונים מאד מנופי הילדות של הכרמל הירוק הנושק לים - לפני שהגעתי לדרום היכרתי כבר כמה אזורים בארץ , לא פעם התלוויתי לאבי בנסיעותיו לגליל לרגל עסקיו בכפרים הערביים . וחבלי pK נוספים פגשתי בטיולי התנועה . פעם גם הגעתי למורדרתיו המושלגים של החרמון מצפון לבניאס ( הר דוב של היום ) . בפסח תש " ו ( 1946 ) השתתפתי עם קבוצת חברים מקן השוה " צ בחיפה במסע גדול לחוף ים סוף , לאום רשרש ( אילת ) . דווקא את נופי הדרום הקרוב , אליהם הגעתי עתה כמתיישב להגשמה , לא היכרתי , לראשונה נגלה לי נוף " התלם הארוך * ממרומי משאית עמוסה שקי כוספה ( מזון לפרות ) , עליה עשיתי את דרכי לכפר מנחם , יצאנו ממחסן " משקי הדרום" בתל אביב , שם היו מתקבצים הטרמפיסטים ליישובי הדרום . הדרך עברה על פני מקווה ישראל , בית דגן , ראשון לציון , נס ציונה ורחובות . ביציאה הדרומית מגדרה תימרנה המשאית העמוסה בזהירות בין צלבי הפלדה וערימות שקי החול שהועבר כמחסום - כעבדר כמה דקות של נסיעה איטית נפרש המישור המשתרע בין גבעות הכורכר ער לרגלי ההרים שעטו דוק של ערפל במזרח . במרומי המשאית . על השקים , ישבתי משתאה למראה המרחב שהשתרע לפני , השונה כל כך מכל נוף אחר שהיכרחי בארץ : שונה מהגליל ההררי , מהשרון מלא הפרדסים , ומהבגב הצחיח , בנוף הזה נפתח דף חדש בחיי . לא עבר זמן רב ומצאתי את עצמי נוהג בזוג פרדים ארוכי אוזניים בדרך העפר שבין כפר מנחם לחוות שנלר . רוחות הסתיו העלו תמרות אבק על הדרכים הריקות וסחררו במערבולת אניצי קש מעל השדות הנטושים . בחרתי להיות עגלון , ויכולתי להשביע את עיני בנוף בשעת הנסיעה . אהבתי בעיקר את שעות הבוקר המוקדמות ושעות בין הערביים . האור היה אז רך , לא סימא את העיניים בעוצמתו , ונסוך היה בעדינות על התלמים הטריים שנמשכו הרחק עד לרגלי הגבעות , הייתי מסתכל סביבי ומרפה מן המושכות . הפרדים התנהלו במתינות בדרך המוכרת . בעגלה מאחורי היטלטל שק גדוש בכיכרות לחם , לידו כמה ארגזי ירקות וכד חלב עם מכסה נעול , הרתמות הקישו בקצב הילוכם של הפרדים . משביל צדדי הגיח גמל בפסיעות רכות וארוכות , ועל גבו רכב בשיכול רגליים פלאה משלנו , שסיים את משמרת החריש על הטרקטור . מרחוק נשמעה נחמת הטרקטור החורש אי שם באחת הבקעות . בשלהי תש " ח נחשפתי לראשונה גם לנוף גבעות השפלה הגבוהה , הנמשכות ברכוה בין עמק האלה לנחל שורק . מראות הנוף המרהיב של שפלת יהודה , המנומר בירק של עצי חרוב ובכתמי בתה , חלקות שדה בגאיות ומראה משטחי הגרנות , כל אלה הזכירו לי מראות שדימיתי בעיני עם קריאת מגילת רות . עשבי הבר והקוצים הגבוהים שמילאו את מבואות הכפרים והבוסתנים הנטושים , הזכירו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא