|
|
עמוד:12
האזור בתקופת המנדט בתקופת המנדט הבריטי לא דולו שינויים של ממש בכפרים הערבים , בראשית שנות הארבעים של המאה ה 20 הופיעו מאלמות מכניות וטרקטורים בודדים , שהחליפו באופן חלקי את השרר , החמור ומחדשת העץ - אך בעיקרם נותרו הכפרים כשהיו מימים ימימה . המגורים היו בבקתות חומר עשויות לבבי בוץ , שבנו הפל-אחים במו ידיהם , מקרר הפרנסה העיקרי התבסס על הקלאות הבעל המסורתית ( ללא השקיה ) ומרעה , ככל שיכלה האדמה להצמידו , השדרת נחרשו במחרשות עץ , והדיש נעשה בגרנות פתוחות במורגים עשויים עץ , מקורות המים היו הבארות , שנחפרו בערוצי נחלים ומימיהם הועלו באנטיליות , שהונעו על ידי גמלים ונאגרר בבריכות אגירה ליד הבארות . לבתי הכפר הובאו המים בכדי חרס או בפחים , שנשאו נשרת הכפר ובנותיו על ראשן . בכל בית היה חדר מגורים אחד לפתות , חדר איסום לתבואה ומחסה לבעלי חיים - יחידת מגורים כזאת הייתה מוקפת בחומת לבני בוץ מיובשות בשמש , הכניסה ננעלה בדלת עץ . במרחב הפתוח נראו הכפרים כערמות עפר . פה ושם התנשאו מעל תלוליות הבתים והחצרות אשלים אר שקמים , שגזעיהם שימשו בקורות לבתי החומר , היישובים היהודיים באזור היו מעטים . מדרום לקו גדרה - מזכרת בתיה היו כפר מנחם , באר טוביה , בגבה וגת . ב 946 ו עלו על הקרקע וו הנקודות בנגב , וביביהן גלאון . בתש " ח דהרו במרחבי הדרום " שועלי שמשון " בג ' יפים פתוחים , העלו עבני אבק בדרכי העפר השחוקות , וקרעו את הדממה בצרורות צורמים של מקלעים . הפלאחים יושבי בקתות החומר במלטו בהמוניהם ונפוצו להר חברון ולעזה . במקומם הגיעו אל המרחב הנטוש מתיישבים חדשים , ביניהם היו בני הארץ שהחליפו את מדיהם בבגדי עבודה ועולים חרשים , שרירי קהילות מאירופה החרבה , ניצולי מחנות ריכוז שחתרו בכל דרך אפשרית להגיע ארצה , חלק מהעו-לים החדשים היו יוצאי אסיה ואפריקה , מקהילות נידחות . כולם נקבצו יחד להקים להם בית במדינה המתחדשת , סביב " כיס פלוג ' ה " רעמו עדיין התותחים שהרעישו את המצרים הנצורים שם . מצפון לכפר מנחם , בחווה נטושה שהקים המיסיונר הגרמני שנלר בראשית המאה שעברה , עסקה קבוצת החלוץ של קיבוץ רבדים בהכשרת המקום לעלייה שנייה על הקרקע , לאחר נפילת הקיבוץ במערכה על גרש עצירן . לאותה קבוצה הצטרפתי גס אני . מסקנותיו של אולברייט היו מקובלות בדרך כלל על חוקרי הגיאוגרפיה ההי סטורית של ארץ ישראל . בראשית שנות החמישים של המאה ה 20 העלה פרופ' בנימין מזר את ההשערה שעקרון המקראית היא בתל בטאש אשר בנחל שורק , אך 6 היה ברור לכל שרק חפירה שיטתית תגלה את צפונותיהם של התילים הללו .
|
|