פרק א מבוא - שסעים חברתיים ורב־תרבותיות

עמוד:12

כמו כן , אץ בהכרח חפיפה בין האינטרסים של תת המערכרת ( העדות . הלאומים וכיוצא בזה ) לבין האינטרסים של הפרטים המרכיבים אותן . אי הלימה זו נוכעת מהחיתוך ההדדי של המגזרים : שכבה דיבורית או מעמדית נחתכת על ידי קטגוריות אתניות , דתיות או פוליטיות , כתוצאה מכך נאלץ הפרט להכריע בין האינטרסים של כמה מגזרים שאליהם הוא משתייך . למשל : איטלקי אמריקני אמיד הייכ להכריע בזמן בהירות כין המפלנה הדמוקרטיה ( הנחשבת מפלגת המיעוטים ) לבין המפלגה הרפובליקנית ( המייצגת את המעמדות הגבוהים ) . פעולת הגומלין בין הקבוצות לבין הפרטים החברים בהן מכאן . והמסגרת המדינית המשותפת להן מכאן . מעצבות את החברה הפלורליסטית המרדרנית . התחרות על משאבים , המאבק על ערכים והמחלוקת על עדיפויות אינן הופעות פתולוגיות אלא חלק כלתי נפרד מן הרוח הפלורליסטית . אם כן , הפלורליזם נשען על איזון בין כוחות מפלגים ( כל מגזר דואג לאינטרסים שלי ) לבין כוחות מאחדים ( שני מגזרים אי יותר חוברים כדי להשיג מטרות משותפות ) . הכרחית המאחרים יוצרים קירבה . והמפלגים - מריבה . . 2 שסעים חברתיים נגדיר שסע כצירוף של שבי ממדים : . גודל הפער התרבותי בין שני מגזרים ( רוחב ); ב . חומרת הקונפליקטים ( ניגודי אינטרסים ) בין שני מגזרים ( עומק ) . במגע אינטנסיבי נוטים הפערים התרבותיים והקונפליקטים להזין אלה את אלה . הפער התרבותי ניכר יותר כאשר המגעים מתהדקים וחסרה מערכת נורמות התומכת בשונית . במצב כזה נוטה המגזר החזק יותר לנסות לכפות את תרבותו על החלש , כ ; גם בכיוון ההפוך : כאשר קיימים ביגודי אינטרסים חמורים . מדגישים שבי הצדדים את אותם סמלים וערכים המעצימים את ההבדלים ביניהם ומגמדים את המכנה המשותף . בדרך זו מזינים הקונפליקטים את הפער הכין תרבותי הנחורה על ירי שני הצדדים . עוצמת הזיקה בין פער תרבותי לקונפליקט תלויה גם במידת הסובלנות של החברה הרחבה . השלמה עם שונות . כיבוד " האחר " , ויתור על אכיפת התבוללות - כל אלה יוצרים מצב שבר יכולים הפרט ואף המגזר למצות חלק ניכר מייחודס מבלי להתנגש עם מגזרים אחרים . בלשון ציורית . חברה רב תרכותית יכולה להכיל שסעים רחבים כל עוד אינם עמוקים , ושסעים עמוקים כל עוד אעם רחבים , דרך אחרת לדון בשסעים חברתיים היא לראות כל שסע במאזן בין שבי סוגי

עם עובד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר