הקדמה

עמוד:10

לעורר את בעיית האובייקטיביות . ראוי שנקדים ונדון בה כעת . רכים אינם מאמינים באובייקטיביות . במובן של חוסר מעורבות רגשית או אידאולוגית בחברה הנחקרת או לחלופין בהתעלות עליהן . הקריטריונים ל " מדעיות ' הנהוגים בימינו הם הסכמת העמיתים ( כלומר , הסכמת מדענים אחרים החוקרים באותו תחום ) . זו גישה מעגלית . שכן אותם מדענים שאישרו או לחלופין פסלו מחקר מסוים , רכשו את מעמדם וסמכותם המקצועיים בזכות חוות דעת חיוביות של מדענים אחרים , וכן הלאה . דיסציפלינה מדעית היא מערכת חברתית שתכליתה איסוף . הערכה , הסבר ויישום של ממצאים . תהליכי הביקורת ההדדית והסינון נועדו לוודא שמסקנה מדעית לא תהא שיגיון של חוקר בודד , אלא מסקנה שקהילת מדענים בדקה ואישרה , בדרך זו עקפנו כביכול את השאלה הפילוסופית על קיום מידע אובייקטיבי . אולם כדי להצדיק מחקר אמפירי כעיסוק חברתי עלינו להניח שאכן קיימות עובדות אובייקטיביות גם אם לא תמיד ניתן לגלותן , ושהאבחנה בין מקסם שווא לבין תצפית מדעית הנה אפשרית , על אף קיומם של טעית , מרמה וזיוף . חוקרים העוסקים בחברה שהם עצמם משתייכים אליה עומדים בפני אתגרי אובייקטיביות חמורים במיוחד . דווקא משום שיש להם ירע ומידע רב הם עלולים לערוך כו סלקציה מדעת או שלא מדעת . תשובתנו לאתגרים אלה היא : א . הממצאים מדברים בעד עצמם . ב . בנושאים שנויים במחלוקת הצענו ייתר מהסבר אחר , ואף השתדלנו להציג הסברים הנוגדים אה דעתנו . ג , הן בהסברים והן בתחזיות נקטנו שיטה המנתחת את המציאות כשדה של כוחות הדוחפים לכיוונים מנוגדים . כך יוכל הקורא הביקורתי להפיק מאותה מערכת כוחות מסקנות משלו . יש עור לציין שהמחקר המקיף המובא בדפים אלה הניב שני ספרים , הראשון , בשפה האנגלית , מתמקד ברב תרבותיות הישראלית מנקודת הראות של השפעת הזיקה ההררית של דת ולאומיות . השני , הספר הנוכחי , מתמקד בדינמיות של מערכת היחסים בין הקבוצות המרכיבות את החברה הזאת . Eliezer Ben - Rafael and Yochanan Peres ( 2005 ) , Is Israel One ? gionReli 3 ^ Nationalismand Multicutturalism Confounded , Boston and denLey : Brill Academic Publishers

עם עובד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר