|
|
עמוד:11
עם מעט עזרה מידידותיי בחורף 2011 חיפשתי נושא להרצאה בכנס מרקס . הכנס עתיד היה להתקיים לקראת האביב במועדון " הגדה השמאלית " . בשיטוט במרחבי המרשתת אחר מילות המפתח " קפיטליזם " ו " פמיניזם" פתח דבר איך נולד ספר תיעודי ? מתוך חידה שאת מחפשת את פתרונה ? מדברים ששמעת , שיעור שלמדת או טקסט שהחזיר אותך לעבר ? ואולי מן הרצון שכותבות פמיניסטיות מכירות היטב , להעניק קול ונוכחות לנשים שהודרו מאירועים היסטוריים . לא כיוון שהן נעדרו מהם או לא לקחו חלק בהם , אלא כי הסיפור שלהן נאלץ להמתין לזו שגילויו תהיה למשימת חייה . אם כן , מה מכל אלה הוליד את הספר הזה ? אלה , וגם הדחף המעורר את יצר התיעוד , לחפור לעומק שכבות המציאות כדי למצוא את נקודת האפס בסיפור מתמשך שמקורותיו מטושטשים . הסיפור שאני מתכוונת לספר כאן , כדי להבהיר לעצמי שאלות פתוחות על אודות הפוליטיקה הכלכלית בעשורים האחרונים , הוא סיפור הולדתו של הניאו ליברליזם בישראל . הוא לא נולד ביום אחד , אך בתודעתנו לידתו קשורה בטבורה אל תכנית החירום לייצוב המשק שאושרה באחד ביולי 1985 בממשלת האחדות הלאומית שבהנהגת המערך והליכוד . זה היה רגע היסטורי ממשי , ובה בעת צומת מטפורי שבו נפגשו בישראל קפיטליזם חדש , רעיונות ניאו שמרניים ואינטרסים פוליטיים מקומיים ובינלאומיים . עד אמצע שנות התשעים הושלמה הטמעת המדיניות הכלכלית הניאו ליברלית בתיקוני חקיקה שהותאמו לשינויים המבניים במשק . חברות ממשלתיות ושירותים ציבוריים הופרטו ; המשק נפתח להגירת עבודה ; העסקת עובדות ועובדים באמצעות קבלני כוח אדם הפכה לתופעה נרחבת , והעבודה המאורגנת ספגה מכה קשה אך לא ניצחת .
|
|