|
|
עמוד:9
הקדמה המחקר שלפנינו עוסק במאבקם הלאומי של יהודי פולין בעשור הראשון לקיום הרפובליקה הפולנית כין שתי המלחמות . עם התפרקות המסגרות המדיניות הרב לאומיות באירופה המזרחית והמרכזית , נוצרה במקומן מערכת יחידות מדיניות ברוח הסיסמה של " זכרת ההגדרה העצמית ' / שהתקבלה על דעת " מעצמות ההסכמה" כקו מנחה להסדרים העתידיים . הגשמת עיקרון זה חייבה הקמת מדינות לאומיות חדשות , אשר בגבולותיהן היה הכרח לשלב המוני אוכלוסיה הנבדלת מהרוב 1 הדומיננטי , ששאף להטביע חותמו הספציפי על מדינתו הצעירה , קובעי המדיניות בורעידת '' השלום היו מודעים לסכנה הפוטנציאלית של התנגשות בין שאיפות המסגרות הלאומיות הנוצרות לבין האינטרסים הקיומיים של קבוצות המיעוט שבתוכן , מכאך נבעה נכונות המדינאים לעיצוב אמצעי הגנה תחיקתיים לשם שמירת ייחודן של החטיבות המיעוטיות מפני יצר ההשתלטות שלארמת הרוב . כמסכת עימות זו היוו המוני היהודים שבאיזור נקודת דאגה מיוחדת אצל המדינאים המערביים בשל האנטישמיות המושרשת והאלימה , שדמותה הוחרפה בעיתות מלחמה ומהפכות עליידי אימי פרעות עקובים מדם . המשלחת היהודית המוכרת של ראשי הגופים הציבוריים במדינות המערב , שפעלה בזירה הדיפלומטית של פאריס בתאום עם נציגי " המועצות הלאומיות " של האוכלרסיה היהודית במזרח אירופה , זכתה למעמד מכובד ובעל השפעה הודות לקשריה עם המנהיגים המדיניים של " מעצמות ההסכמה " . אך מחשש של התעצמות האנטישמיות במדינות החדשות העדיפה ההנהגה היהודית להגיע לנורמה כוללת לטובת המיעוטים המגוונים , במקום הגדרה ספציפית של האינטרסים היהודיים . כך הוכתרה המערכת המסועפת והמאומצת של מנהיגי היהדות העולמית בהישג בעל משמעות כלל אנושיוו בדגם של " אמנת המיעוטים " , ככסיס להסדר בינלאומי כמסגרות המדיניות המוקמות . הדבר הצטייר אצל יהודי מזרח אירופה כערובה פורמלית יציבה להגנת קיומם ואף כלגיטימציה למלחמה פוליטית של נציגיהם לסממני אוטונומיה לארמית תרבותית . הסמיכות בזמן של ההכרה הבינלאומית בזכותו של העם היהודי לבית לאומי בארץ ישראל , שעוררה בל התלהבות בקרב ההמונים , חיזקה את מעמד הציונות ברחוב היהודי והגבירה את התקרות לפיתוח חופשי של מאפייני הלאומיות היהודית בארצות הגולה , אך האמונה החמימה בתוקפם של החוזים הבינלאומיים בתמיכת
|
|