|
|
עמוד:14
ההתאגדות ששמה " אגודה שיתופית " היא בעלת אופי טכני רישומי גרידא , בלא כל ערך מוסף וללא כל זיקה להתאגדות קואופרטיבית , אשר לשמה נוצרה . ההימנעות מעיגון העקרונות בחקיקה והשפעתה על תפיסת המהות התאגידית , הן שהביאו לכך שניתן היה לחוקק את תיקון 8 לפקודת האגודות השיתופיות , אשר מאפשר הפליית מועמדים בקבלה לחברות על בסיס של היעדר התאמה חברתית ותרבותית – סעיפים אשר סותרים את העיקרון הראשון של התנועה הקואופרטיבית " חברות חופשית ווולונטרית " ; עוד טוענת סולל , כי לו הוסדרו עקרונות התנועה הקואופרטיבית בחקיקה , לא הייתה נוצרת האפשרות לחוקק את תיקון 8 במתכונתו הנוכחית כחלק מהפקודה , באשר היישובים ו / או השכונות עליהם חל תיקון – 8 המוגדרים כ " ישובים קהילתיים " – לא היו יכולים כלל להירשם כאגודות שיתופיות , באשר אין הם עומדים בקריטריונים המחייבים לשם הגדרתם כקואופרטיב , וספק גדול אם יש הצדקה לרישומם כתאגיד כלל . עסקינן במצב אבסורדי , שבו יישובים נרשמים כאגודות שיתופיות אך ורק על מנת שתינתן להם הזכות לפסול מראש את שכניהם – והכול תחת המטרייה של פקודת האגודות השיתופיות . דווקא ישראל – שבמידה רבה הוקמה מבחינה כלכלית , ארגונית ואידיאולוגית על בסיס קואופרטיבים – לא השכילה לעגן את העקרונות הקואופרטיביים בחקיקה ישראלית והסתפקה באימוץ פקודה מנדטורית , טכנית וביורוקרטית , שאינה מעגנת את עקרונות התנועה הקואופרטיבית הבינלאומית ולא את עקרונות התנועות הקואופרטיביות שפעלו ביישוב העברי בארץ ישראל בשנותיה הראשונות של המדינה . היעדר זה אפשר את התרחקותן של חלק מהאגודות השיתופיות הרשומות מעקרונות התנועה הקואופרטיבית , בגיבוי קביעות רגולטוריות – תקנות ופסיקה . שיאה של מגמה זו בא לידי ביטוי בתיקון 8 לפקודת האגודות השיתופיות , אשר הפך את הפקודה מניטרלית – נטולת עקרונות – לפקודה המנוגדת לעקרון הראשון של התנועה הקואופרטיבית והנותנת לגיטימציה בחוק להפליה על בסיס אתני . לנא ורור מחברת את הדיון המשפטי לחברתי , ועוסקת בתפקידה של עריכת הדין החברתית במאבק לשוויון בפני החוק בכלל ובעניינו של המיעוט הפלסטיני במדינה בפרט . היא דנה בתפקידו של המשפט ככלי לשינוי חברתי ובתפקידו של בית המשפט העליון ביצירת שינוי זה . טענתה המרכזית היא , כי יש מקום לדון מחדש באסטרטגיות הנהוגות היום במאבקה של עריכת הדין החברתית להשגת שוויון של האזרחים הפלסטינים . היא ממליצה על מעבר ממודל ההעצמה למודל ביטול החסימה , באמצעות פיתוח דרכים חדשות : א )
|
|