שני כישלונות מודיעיניים והצלחה אחת

עמוד:

מערך המודיעין לא ידע ולא התריע על התפתחות " שמורת טבע " ( מערך מסועף של עמדות נשק ולוחמים ) רוחשת עשרות מחבלים במרחק כ - 300 מטר מהגבול , שתססה בפעילות אינטנסיבית מספר חודשים לפינוי החוטפים וגופות החטופים . כמעטפת לאירוע מוקמו כוחות נוספים . מיד עם התקיפה הם החלו לירות אש נק ” ל , נ ” ט ומרגמות לעבר מוצבים וישובים לכל אורך הגזרה המערבית של גבול לבנון . בין היתר דווח על נפילות בשלומי , בזרעית ובשומרה . מתחקור מחבל חיזבאללה שנשבה בעת הלחימה ומהממצאים לאחר כיבוש השטח עולה כי את הפעולה ביצע כוח אויב ייעודי . הכוח נבנה במיוחד למשימה זו לאחר איסוף מידע מקדים של מספר חודשים . חוליות התקיפה חדרו לשטח ישראל בלילה שקדם לאירוע והמתינו בשטח , מסתתרות עד לקבלת הידיעה מתצפית שלהם ב ” כרכום ” על יציאת הסיור . לאחר מכן נפתחה אש על שני ההאמרים , הן מבסיס האש והן מחוליות התקיפה , תוך שאחת מהן מסתערת על ההאמר שבו נסעו החיילים שגופותיהם נחטפו . המחבלים פנו עם הגופות לנתיב המילוט , עלו על הרכבים ונסעו לעבר הכפר הקרוב עיתה אל - שעב , מהר מכדי שכוחותינו 2 המופתעים יספיקו להגיב . תפיסה מוטעית שהזניחה את המודיעין הקרבי לאחר נסיגת צה ” ל מאזור הביטחון במאי , 2000 התבססו הערכות אוגדה 91 על תוכנית “ דמדומי בוקר ” - תוכנית הפעולה לנסיגה חד - צדית מלבנון . במסגרת ההערכות יושמה תוכנית הבט ” ש הטכנולוגי “ ראי מוצק ” . לצורך כך נבנה מערך איסוף על בסיס ההנחה כי קיים מרחב אבטחה מצפון לגבול הנשלט באש ובתצפית , עם יכולת להפעיל כוח מבצעי , מעבר לגדר . בנוסף נבנתה תשתית מבצעית לאורך הקו , שכללה מוצבים בקו המגע ומחנות עורפיים . נוסף ליכולות האיסוף הפיקודיות והאוגדתיות בתחומי החוזי , הסיגינט והיומינט , כלל מערך האיסוף שתי פלוגות תצפיות ייעודיות בגזרה ( מגדוד . ( 869 במקרה זה כשל מערך המודיעין הן לפני האירוע והן במהלכו . מערך המודיעין לא ידע ולא התריע על התפתחות “ שמורת טבע ” ( מערך מסועף של עמדות נשק ולוחמים ) רוחשת עשרות מחבלים במרחק כ - 300 מטר מהגבול , שתססה בפעילות אינטנסיבית מספר חודשים . כישלון זה מתעצם בהתרחשותו אל מול אחת מנקודות התורפה האוגדתיות בגבול - קו דיווח , 105 אחד הצי ” חים המרכזיים בגזרה . היכן היו התצפיתנים , המפענחים והקמ ” נים ברמת הגדוד , החטיבה והאוגדה ? המודיעין לא מימש את ייעודו , בין השאר נוכח תפיסה מוטעית שהזניחה את המודיעין הקרבי בכלל ומודיעין השטח בפרט . זאת תוך הסתמכות יתר על התרעת אותות שתבוא מלמעלה ושהטכנולוגיה ( מערך התצפיות שנבנה ) תענה על הבעיה . תפיסה מוטעית זו גרמה לכישלון המודיעיני של אירוע החטיפה , אירוע שגרר את מדינת ישראל למלחמת לבנון השנייה . לדברי האלוף דורון אלמוג , שעמד בראש ועדת החקירה של החטיפה , “ היה פער עצום בין הפקודות שנכתבו באוגדה לבין יישומן בפועל ” . אלמוג ציין כי הסיור שאליו יצאו חיילי המילואים , ובהם רגב וגולדווסר , לא היה ממוגן כראוי , וכי “ פעילות האיסוף של צה ” ל לקתה בחסר לפני החטיפה ולא הצליחה לאתר את לוחמי חיזבאללה , שהתמקמו מן הצד השני של גדר הגבול ” . פגיעת טיל חוף - ים באח ” י חנית ב - 14 ביולי , 2006 תחילת מלחמת לבנון השנייה , נפגעה אח ” י חנית מטיל C - 802 שנורה מאזור ביירות והביא למותם של ארבעה לוחמים . חיל הים פעל נגד חיזבאללה באמצעות הפגזות חוף מהים שביצעו סטי ” לים ו ” דבורות ” , פשיטות שייטת 13 בשטח לבנון , הטלת סגר ימי על לבנון ופעילות שייטת הצוללות . הספינה אח ” י חנית יצאה כספינת פיקוד לביצוע סגר על נמלי לבנון . כוח נפרס לאורך חופי לבנון , ביצע תשאול לכל ספינה שביקשה לצאת או להיכנס אליה ובמידת הצורך אף מנע את המעבר לנמלים ומחוצה להם . פעולה זו נועדה לחסום לאזרחי לבנון אספקה חיונית ובכך לגרום לממשלתה להפעיל לחץ על החיזבאללה להפסיק את מטחי הקטיושות על ישראל ואף להחזיר את החיילים החטופים . בתחילה ביצעה את הסגר פלגת סטי ” לים מצידון בדרום ועד טריפולי בצפון , בטווח של עשרות ק ” מ מהחוף . ספינת הדגל אח ” י חנית ניצבה מול ביירות . לאחר שרקטות החלו ליפול על חיפה , הפלגה יצאה ב - 13 ביולי מנקודת 3 הכינוס בים לאכיפת הסגר . כעבור יממה , ב - 14 ביולי בשעה 20 : 42 נורו שני טילי חוף - ים -C 802 מאזור אל - אוזעיי שבדרום ביירות לעבר אח ” י חנית . הטילים לא התגלו במכ ” מים של אח ” י חנית , ובמערכת הלוחמה האלקטרונית . באח ” י רומח , מול צידון , התגלו הטילים כמטרות מאיימות שסווגו , ובמערכת הלוחמה האלקטרונית שלה נקלט מכ ” ם בלתי מזוהה . באח ” י “ כידון ” , מול ג ’ וניה , התגלו שני הטילים כמטרות לא מאיימות . הטיל הראשון פגע בירכתי אח ” י חנית , גרם למותם של ארבעה לוחמים ולנזק רב . הטיל השני חלף על פני אח ” י חנית מצפון והטביע ספינת סוחר קמבודית עם צוות מצרי בטווח 60 ק ” מ מהחוף . הסוגיה המרכזית שהציג צוות התחקור הייתה : כיצד טיל חוף - ים פגע בספינה המסוגלת לגלותו , לזהותו ולהתגונן בפניו ? קהילת המודיעין לא ידעה על הצטיידות החיזבאללה בטילי חוף - ים מבצעיים , המהווים איום על ספינות חיל הים . מערך המודיעין של חיל הים , כמו כלל קהילת המודיעין , קיבל ובחן בשנים שקדמו לאירוע מספר ידיעות גולמיות שבדיעבד יכלו להצביע על כוונת חיזבאללה להצטייד בנשק חוף - ים . אותן ידיעות לא נפסלו על הסף ולגבי חלקן הותנע תהליך בדיקה וחשיבה שלא הבשיל לרמת פרסום . במחלקת המודיעין של חיל הים ( מד ” ן ) לא הצליחו לשמר את הידע לגבי אותן בדיקות ואיש לא נזכר בהן כשהתחילה המלחמה . מד ” ן נצמד למודיעין שהיה ברשותו ולא גזר מהיקף הלחימה ומפעילות החיזבאללה בתחומים אחרים כל הערכה מחמירה או אזהרה מהבלתי צפוי . ב - 14 ביולי , לפני הפגיעה באח ” י חנית , העלה קצין בכיר במד ” ן בפני פורום מד ” ן עמדה אישית , בעל פה ובכתב , שיש לקחת בחשבון שחיזבאללה צויד בטילי חוף - ים איראניים , אף שלא היה מידע כזה . דעתו נדחתה בלי שיוקדש דיון נקודתי לנושא , שבמהלכו ייתכן והייתה מוצפת ההיסטוריה המודיעינית של ההתלבטויות בנושא חימוש חוף - ים על ידי האויב . הגורם המבצעי בחיל הים אימץ את עמדת מד ” ן ולא הוסיף עליה זהירות יתר או אבטחה . חוסר הידיעה על אפשרות להימצאות טילי חוף - ים

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר