|
|
עמוד:10
ראשונה בקרב רוב המשפחות . מאמר זה מתאר לראשונה את המציאות הרב-לשונית במערכת חינוך חסידית בארץ ואף את הוראתה של כל אחת מהלשונות המדוברות בקהילה , בדגש על ההבדל בין בנות ובנים הלומדים מגיל צעיר במוסדות חינוך נפרדים . אף על פי שהיא עדיין בחיתוליה , הוראת השפה הסינית כשפה זרה בישראל בבתי הספר בישראל תופסת אט אט תאוצה , כפי שמציגה תמר קהת במאמרה . עד כה היה אפשר ללמוד סינית בישראל באחת מארבע האוניברסיטאות הגדולות , במכונים פרטיים ובשיעורים פרטיים . בארבע השנים האחרונות החלו ללמד סינית בכמה בתי ספר יסודיים ותיכוניים במסגרת קורסי העשרה שבתי הספר מציעים , ולאחרונה נפתחה תכנית להכשרת מורים לשם כך . המאמר עוסק בהוראת השפה הסינית בישראל אך מציג את הנושא בראייה כוללת , בתוך מכלול של היבטים , כגון מדיניות לשונית ותכנון לשוני בסין ומעמדה של השפה הסינית בעולם . גם השפה החזותית היא סוג של שפה זרה , שיש ללמוד אותה במסגרת החינוך הלשוני כמו כל שפה נוספת . שושי וקסמן מציגה במאמרה את אחת ההתפתחויות המשמעותיות בתחום חקר החינוך הלשוני בשלושת העשורים האחרונים , והיא ההבנה כי בניית משמעות בטקסטים כרוכה בשימוש באמצעים מולטי -מודליים נוספים , כמערכות סימנים אחרות לצד השפה . התבוננות בטקסטים עכשוויים , כגון טקסטים דיגיטליים , רשתות חברתיות , בלוגים , שלטים ואתרי אינטרנט , מראה כי השפה המילולית היא לא האמצעי היחיד לבניית המשמעות , ולעתים אף לא האמצעי העיקרי . משמעות זו נבנית במגוון של אמצעים חזותיים כגון תצלומים , תרשימים וסמלילים . המודעות להתפתחויות אלה שימשה בסיס להמלצות במסגרת תכניות הלימודים של החינוך הלשוני בבית הספר היסודי ובגיל הרך . במאמר מציגה וקסמן את מחקרה שבדק אופני שילוב של ייצוגים חזותיים בהוראה , המתבסס על ידע של מחנכות מנוסות המשלבות ייצוגים חזותיים בעבודתן כחלק בלתי נפרד מהחינוך הלשוני . אנו תקווה שהמאמרים המופיעים בספר זה יתרמו לרכישת ידע ולדיון מקצועי וציבורי בסוגיות המגוונות הרובצות לפתחם של קובעי מדיניות , מורים הורים ותלמידים בבואם לקבל החלטות הקשורות להוראת שפות בישראל .
|
|