|
|
עמוד:8
מאמרה של מיכל שלייפר , " היבטים לשוניים וחברתיים - תרבותיים בהפקת שיח כתוב ושיח דבור בקרב לומדים יוצאי אתיופיה בישראל " , קורא לפיתוח כלי הערכה רגשי - תרבותי עבור תלמידים עולים כדי למנוע הטיות תרבותיות ולשוניות וכדי לפתח הערכה תקפה והוגנת . במאמר מוצגים כמה מחקרים שערכה הכותבת , שבדקו את השימוש הלשוני של תלמידים יוצאי אתיופיה ושל עמיתיהם לכיתה ממיצב חברתי - כלכלי נמוך זהה . תוצאות המחקרים מראים שתרבות , בהיבט של השתייכות אתנית , היא גורם התומך בהתפתחות הלשונית ובהבנת אלמנטים מסוגי הטקסטים השונים . עוד מראים המחקרים המוצגים במאמר , שגם להשתייכותם של העולים יוצאי אתיופיה למיצב חברתי -כלכלי נמוך , ולא רק להשתייכותם האתנית , יש השפעה משמעותית על הישגיהם בשפה העברית . המאמר מציג המלצות למורי השפה הקשורות לדרכי הוראה ישירה שבכוחן לטפח יכולות לכתיבת טקסטים מדעיים ויכולות תקשורתיות . המאמר הרביעי בשער זה , שכתבה שולמית קופליוביץ , עוסק בדפוסי השיח הדו - לשוני המתקיים בקרב עולים בני הדור הראשון והשני דוברי רוסית כשפת אם . מחקר אתנוגרפי זה מראה כיצד משתתפות בשיח זה בעת ובעונה אחת הן שפתם הראשונה והן שפתם השנייה של המהגרים , וכי מעורבות בו סוגיות לשוניות , חברתיות , תרבותיות ואישיות . המחקר , שהתמקד בשאלה אם הדורות השונים , הורים וילדים , הם בגדר קהילת פרקטיקה אחת או שתי קהילות פרקטיקה נפרדות , חושף מדיניות לשונית אישית ומשפחתית המנחה את בחירת השפה : עבור הילדים , עברית היא השפה המועדפת , בעוד ההורים נוטים להשתמש ברוסית . המאמר דן בתהליכים המורכבים של העברת ערכים ומורשת לשונית מדור לדור במשפחות מהגרים , בזהות הלשונית והתרבותית של כל אחד מהדורות ובמנגנונים הסמויים שמסייעים / מטרפדים את העברת שפת המיעוט לילדים . החמישי והאחרון בשער זה הוא מאמרה של מיכל שוסטר . המאמר מתאר ומנתח את האתגרים בקורס הראשון מסוגו שנערך בישראל להכשרה למתורגמנים רפואיים באמצעות הטלפון עבור מטופלים דוברי אמהרית ומטפליהם . אתגרים כאלה מוכרים ממקומות אחרים בעולם שמתקיימת בהם הכשרה למתורגמנים בתחום הציבורי או הרפואי . הנתונים המובאים במאמר מבוססים על ניתוח התיעוד החזותי של תהליך המיון לקורס , על מבנה הקורס , תכניו ומהלכו , וכן על מסמכים רלוונטיים ועל ראיונות עם גורמים הקשורים לקורס . המאמר מציג תובנות והמלצות להכשרות דומות בעתיד בנוגע לתהליך המיון ולהכשרה עצמה .
|
|