|
|
עמוד:10
הודו , יפן או איראן . הפרקטיקות הללו עיצבו מחדש את ההגדרות של מזרח ומערב והשפיעו , במישרין או בעקיפין , גם על מומנטים שונים בתולדות הציונות . בנקודה זו אני מבקש לערוך הבחנה מושגית בין " אימפריאליזם " ( imperialism ) ובין " אימפריה " ( . ( empire אף על פי שהאימפריאליזם לא ביקש בדרך כלל להחיל את הריבונות האירופית על המרחבים הכבושים , הוא היה מבוסס על מפות של חלוקה טריטוריאלית . ה " אימפריה " , לעומת זאת , היא גוף כלכלי - פוליטי גלובלי הפועל ללא טריטוריה או מוקד מזוהה של כוח ריבוני בעל גבולות ברורים ( Pomper . ( 2005 אף שהאימפריאליזם הפעיל פרקטיקות של דה - טריטוריאליזציה , הוא עדיין נשען על מרחב בעל היגיון טריטוריאלי . " אימפריה " , לעומת זאת , היא מכלול של רשתות , זרימה של הון וצבא ונדידה של רעיונות ומודלים . הללו מטשטשים את היחסים המסורתיים בין העולמות ( ראשון , שני וכדומה ) ומסמנים מחדש את היחסים באמצעים אחרים , כגון ארגונים בין - לאומיים ( קרן המטבע הבין - לאומית , ארגון הרפואה הבין - לאומי , ה - G 8 ) ותאגידים בין - לאומיים . יש המבחינים בין המאה העשרים כמאה של האימפריאליזם ובין המאה העשרים ואחת כמאה של ה " אימפריה " ( . ( Hardt and Negri 2000 מכל מקום , " אימפריה " היא דפוס גלובלי של מבנה ריבונות רשתי , המשמר רפרטוארים אימפריאליסטיים ומפיץ אותם באמצעות פרקטיקות ממשליות ובהן הכלכלה הפוליטית וניהול האוכלוסייה . הבחנות אלו מתבטאות בשפה , ביחסים הגזעיים , בהיסטוריוגרפיה , במודלים של ניהול אוכלוסייה , בנדידה של מודלים של ידע ובכינון המוסדות הפוליטיים . יש הגורסים כי " בעיית היהודים " היא מקרה פרדיגמטי שבו צרובות ההבחנות האלה , ולכן כל דיון באימפריאליזם ובאימפריה חייב לחזור לשאלה היהודית . הדברים כמו נאמרו לענייננו : הם מאפשרים לנו להתחיל את הדיון בציונות ובאימפריות כמקרה פרדיגמטי המציף סוגיות " אוניברסליות " יותר . " בעיית היהודים " כפרדיגמת יסוד של הפוליטיקה האירופית המודרנית " בעיית היהודים " מנקודת מבטו של האימפריאליזם החדש מקבלת כאן משנה חשיבות , מפני שהיא מעלה על סדר היום שלוש סוגיות עקרוניות : החילון , האזרחות והגזע . ראשית , יש קשר מובהק , גם אם לא תמיד סיבתי , בין משבר החילון ובין ההיסטוריה האימפריאלית . שהרי החילון באירופה התממש , כפי שהראה אמנון רז-קרקוצקין ( , ( 1999 על ידי פרויקט נוצרי - פרוטסטנטי שהוא עצמו היה חלק בלתי נפרד מהתיאולוגיה הפוליטית של האימפריאליזם . במילים אחרות : העקרונות התיאולוגיים הפוליטיים שוכנים בלב לבן של תורת המדינה האימפריאלית . 2 להרחבה ראו Frenkel and Shenhav 2003 . 3 לדיון מקיף בסוגיה זו ראו Mufti 2007
|
|