מבוא

עמוד:14

מול פרספקטיבה מסורתית הנוטה להדגיש את פתיחותו של עולם החכמים , ניצבת כאן גישה ביקורתית יותר שבעזרת פיענוח היסטורי פילולוגי חותרת תחת ההשקפה המקובלת . דפוס חוזר ונשנה זה ניכר במיוחד בוויכוח סביב הרעיון המונותאיסטי והשפעתו על מחשבת חז״ל . בראייה המסורתית , ההכרה באל האחד כמוה כהכרה באנושות אחת , ולכן המונותאיזם היהודי נתפס כתואם ביסודו את הערכים האוניברסליים של הומניות וסובלנות , ואף תרם תרומה מכרעת בהנחלתם לתרבות המערב . ואולם , כנגד גישה זו עולים קולות המפרקים את המשוואה בין מונותאיזם והומניזם . לדידם האמונה באל האחד – המזוהה במקרא כאל קנא – לא זו בלבד שאינה מאחדת את האנושות , אדרבה , באופייה האקסקלוסיבי היא פועלת להצבת גבולות או גדרות שתכליתם דחיית האחר . נוכח התעצמות הזרמים הקנאיים בדתות האברהמיות יותר ויותר חוקרים הולכים בדרך זו , ובראשם י׳ אסמן המבקש לראות ברעיון המונותאיסטי – בהיותו מבדיל הבדלה מוחלטת בין אמתותו לבין השקר שבאמונות האחרות ( מה שנקרא בפיו – ( the mosaic distinction את שורש האלימות , הקנאות , חוסר הסובלנות , לעומת הקיום הפלורליסטי של האלים בעולם הפגני . עוד היבט בסוגיה זו הוא הוויכוח על הבנת הקנאה המיוחסת לאל במקרא . בראייה המסורתית יש לכינוי ׳אל קנא׳ מקום שולי בלבד . הוא מציין בעצם את נקודת המוצא של המונותאיזם – התרבות הפגנית מיתית האלימה המשמשת רקע לצמיחתו , ושממנה הוא מתנער מכול וכול . סימן מובהק להתנערות זו הוא סיפור עקדת יצחק . תחילה האל מופיע בלבושו הקנאי ארכאי ותובע את קרבן הבן . אך , עם הקריאה ׳אל תשלח ידך אל הנער׳ , מתחולל באחת המפנה הדרמטי לעבר תפיסה מונותאיסטית הומניסטית המתנתקת מן הנרטיב המיתי הדורש את ההקרבה . ברם , גם כאן קמה גישה ביקורתית המערערת על הפרשנות האנטי מיתית של המונותאיזם היהודי , ובראש ובראשונה על הקריאה הרווחת – בפרט בקרב הפרשנים המודרניים – של סיפור העקדה . עם נציגי גישה זו נמנים ג׳ון לוונסון ויהודה ליבס . בעוד שלוונסון מכחיש התפתחות זו עד לעריכה הסופית של הבבלי . ואולם , בין עמדת בויארין לראייה המסורתית ישנה גם עמדת ביניים שלפיה האתוס הפלורליסטי , אף כי לא הגיע עוד לתמטיזציה מלאה , התקיים כבר בשלב יחסית מוקדם ( לפחות ברמת הפרקטיקה ) , ובוודאי לפני הזמן הנקוב על ידי בויארין , ראה פראד , פוליסמיה ופלורליזם . 11 לצד העמדה המטיחה ביקורת גורפת על הרעיון המונותאיסטי קיימת גישה שקולה יותר המבקשת לבחון את קווי הדמיון והשוני בין היחס לאחר במחשבת ישראל העתיקה , כולל מחשבת חז״ל , לבין מה שניתן להגדיר , על פי אמות מידה מודרניות , אתיקה הומניסטית , ראה ברטלו , אנושיותו של האדם האחר , וכן הנ״ל , האם המונותאיזם יכול להיות הומניסטי ? . 12 אסמן , מחיר המונותאיזם ; מונותאיזם ואלימות ; מצרים , ישראל ועליית המונותאיזם . לרב גוניותה של מגמה זו , שאינה תמיד חפה מסטראוטיפים אנטי יהודיים , ראה למשל שוורץ , המורשת האלימה של המונותאיזם ; סולר , האלימות המונותאיסטית ; סלוטרדייק , קנאת האל .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר