|
|
עמוד:214
טירת שלום 1193 טירת שלום נוסדה בשנת 9291 בידי יוצאי תימן שהתיישבו בוואדי אל חנין ב , 1912 ושם חיו ועבדו עד שהקימו מושב משלהם . היישוב , שנבנה על שלוחת גבעה המשקיפה אל הים התיכון במערב ואל הרי יהודה במזרח , במקום מבורך במזג אוויר נעים וצח ובנוף כפרי יפה , נקרא על שמו של המשורר מבני תימן , שלום שבזי , שחי במאה השבע עשרה . עם עלייתם לטירת שלום , בטל קיומה של שכונת התימנים בנס ציונה . אל המייסדים מנס ציונה הצטרפו יוצאי תימן מבאר יעקב ומראשון לציון , ובמושב חיו כמאה משפחות - יותר משלוש מאות נפש . כמושב שנכלל בתכנית " התיישבות האלף " , הקצתה קרן קימת לישראל לכל בית אב משמונה עשר עד עשרים ושניים דונם אדמה , וקרן היסוד בנתה את בתי המגורים . המשק המשפחתי כלל חלקת פרדס ומשק עזר סמוך לבית . עד שהמשק החל לפרנס את בעליו , מצאו תושבי טירת שלום את עיקר הפרנסה בעבודות חוץ . בתי טירת שלום , הבנויים לאורכו של רחוב אחד על גב הגבעה , מדגישים את הסגנון התימני : מסוידים בלבן ומוקפים בגינות פרחים וירק , שהמוביל בהם הוא צמח הגאת . ריח תבלינים נישא באוויר , ובתי כנסת פזורים לאורכו של הרחוב . הקשר עם המושבה האם נס ציונה היה מלכתחילה חזק ביותר : בית הספר , העבודה , אספקה וצרכנות , רפואה ושירותי בנק וכל נושא הקשור בחייום יום י , בביטחון ובשמירה . פעולות הביטחון והשמירה נעשו בתיאום מלא עם נס ציונה , היות שנודעה להם חשיבות מכרעת בשנות המאורעות והמאבק על הקמת המדינה . הקשר התקיים באיתות , בסיורי משוריין , בנוטרות ובתגבור . ימים קשים עברו על אנשי טירת שלום עד קום המדינה . ישראל תם ואבנר בן יהודה ושני בניו נפלו , כזכור , בידי ערבים . ובמלחמת העצמאות נפל אפרים גובר בזירת טירת שלום . פכים קטנים מתולדות טירת שלום סיפר אבנר מדואל , דור שלישי בטירת שלום ודור רביעי בארץ . אבנר הוא בנם של בן ציון מדואל ותמר לבית בן יהודה , בתו של אבנר בן יהודה , מפקד השכונה . " אני קשור בנישואין עם משפחת פציורניק " סיפר אבנר . " היום זה נשמע ' אחלה / אך בזמני לא היה טבעי שישחרחרי מהגבעה מתחתן עם בת מייסדים . בין טירת שלום ובין נס ציונה שכינו הערבים את מנהלת המוסד . ענפי המשק אשר בהם עתידות היו הבנות ללמוד חקלאות כללו מטבח , רפת , לול ובו תרנגולות מטילות , ברווזים , תרנגולי הודו ואפרוחים , כוורות , גן ירק ומספוא , משתלה וגינות נוי , ואחרון אחרון - הפרדס , הוותיק בענפי המשק , שהבנות טיפלו בו מן המשתלה עד הקטיף . בתשרי תרצ " ד ( 1934 ) נסתיים המחזור הראשון של המשק , ומאז יצא שנה שנה מחזור חדש להתיישבות חקלאית וגם למקצועות עבודה אחרים לכל רחבי הארץ . בראשונה היו הבנות , תלמידות המשק , רק מחוג הפועלות , שבאו עם העליות מארצות אירופה ומילידות הארץ , ואחר כך התחיל המשק לקלוט נוער עולה . משנת תש " א ( 1941 ) קיבל משק הפועלות עיינות אופי של בית ספר לחקלאות ובו שלוש מגמות : ( א ) מגמה הומניסטית ; ( ב ) מגמת לימודי טבע ; ( ג ) מגמת מקצועות חקלאיים . לימים התגבשה בו מגמה מקצועית למיכון חקלאי ( בנים ) ומגמה למטפלות ומחנכות ( בנות ) . בפתח המשק מתנשאים עצי שקמה עתיקים וביניהם סביל - מתקן לשתייה לעוברי דרך ולבהמות , שנבנה בידי המושל התורכי של האזור , שכינויו אבו נבוט ( אבי האלה ) .
|
עיריית נס ציונה
|