|
|
עמוד:212
בית חנן 1929 / 30 מושב בדרום , בצד כביש ראשון לציון אשדוד , כשני קילומטרים ממערב לנס ציונה . משתייך לתנועת המושבים . מקור השם - יישוב המוזכר בספר מלכים א ד , ט , שצלילו דומה לצליל שמו הערבי של הוואדי שלידו משתרעת אדמת המושב - ואדי ריזיקאת או ואדי אל חנין . בית חנן היה המושב הראשון ביהודה . אבנר כהנוב מציין כי התלם הראשון שנחרש באדמת בית חנן בעיצומם של מאורעות אב תרפ " ט ( 1929 ) היה התשובה הציונית לפורעים הערבים ולשולחיהם : יישוב הארץ בידי יהודים . את הקמתו של מושב של יהודים יוצאי בולגריה הגו עסקנים בבולגריה ובארץ , ובראשם הד ' יר אשרוב וחיים בן יוסף . עולים מבולגריה , רובם פועלים חקלאיים שהתלכדו מכל פינות הארץ , התארגנו להקמת המושב . האדמה נרכשה מידי בעליה הערבים בידי ההסתדרות הציונית בבולגריה והשטח , שעמד על 1 , 750 דונם , נמסר לקרן קימת לישראל כדי שתעמיד אותו לרשות המתיישבים - בתור אדמת הלאום , לא אדמה פרטית . ההסתדרות הציונית בבולגריה הקציבה ארבעת אלפים וחמש מאות לא " י למתן הלוואות למתיישבים לכיסוי השתתפותם בתקציב ההתיישבותי . ארבעים המתיישבים הראשונים עלו על הקרקע בשנת , 1929 ובעצם ימי מאורעות אב תרפ " ט התחילו לחרוש את האדמה . באביב 1930 החלו אנשי המושב , שגרו זמנית בראשון לציון , בנטיעת פרדסים וגני ירק , ובחנוכה 9301 עברו המתיישבים ממקומות מגוריהם הארעיים בסביבה לבתיהם החדשים . השטח חולק ליחידות משקיות , שכל אחת מהן כללה שנים עשר דונם פרדס , שלושה דונמים מגרש להקמת בית בן שני חדרים , ולידו משק עזר : לול , רפת וחלקת גן ירק משפחתית . שבעה דונמים באדמת הביצה נועדו למספוא למשק החי ולגידולים שונים . שבע מאות לירות הוקצבו לכל יחידת משק - ארבע מאות מענק לאומי ושלוש מאות לירות השקעת המתיישב . חריצותם של המתיישבים באה לידי ביטוי בכל מעשה ידיהם . גם המנהיגות המקומית פעלה בתושייה , בהכוונה ובהעמדת כל דבר במקומו . פרדסי גן רווה הסמוכים היו למקום עבודה לבני המושב , שבשנים הראשונות נזקקו לעבודות חוץ לקיומם . לימים עלו פרדסי בית חנן בנופם וביבוליהם על פרדסי הוותיקים שבסביבה , ועבודות החוץ פחתו עד מאוד . את כל עבודות הפרדס , הקטיף והאריזה , עשו המתיישבים בעצמם עם בני ביתם . מלחמת העולם השנייה גרמה להפסקה בהתפתחות הפרדסים , אף כי בעליהם לא הזניחום והוסיפו להחזיקם ולעבדם . מעטים החזיקו רפת . לעומת זה גידלו רבים עזי בית לחלב . גם ענף הירקות היה מצומצם בשנים הראשונות , אולם בשנות המלחמה העולמית פיתחוהו והרחיבוהו . הענף השני במעלה , אחרי הפרדס , היה הלול . את יובל העשרים לייסודה , חגגה בית חנן ברשימת הישגים מרשימה : כמאה וארבעים עשרים ושלוש שנים חלפו על כפר אהרון עד שזכו מתיישביו להרחבה , שהביאה למקום מוסדות ציבור , צרכנייה , גן ילדים , בית כנסת , שירות אוטובוסים מסודר , כביש גישה סלול , שהחליף את דרך החול העמוק , וחיי חברה ותרבות כיאה ליישוב לכל דבר . בראשית שנות השמונים נעשה רכס הגבעה של כפר אהרון לנכס מבוקש ביותר לבנייה . על גבעת הברכה נבנו וילות נאות , המשקיפות אל נוף מרהיב של פרדסים , ים והרי יהודה , והכפר כמעט אוחד עם מושב טירת שלום . ארמונו של הבק , עבדול רחמן , הוסב לבית שיקום ממשלתי . בכפר הקטן לשעבר מתגוררים עתה מאות תושבים , והיום הוא שוקק חיים וחלק בלתי נפרד מהמושבה האם נס ציונה .
|
עיריית נס ציונה
|