|
|
עמוד:143
במעברה הצביע פקיד הקליטה מטעם הסוכנות היהודית על חבילה חומה גדולה שהייתה מוטלת על הקרקע ואמר להם : " התחילו להקים את האוהל . זה יהיה ביתכם . " אחר כך חזר הפקיד והוביל את בני המשפחה אל פחון ובו קיבלו העולים ציוד ראשוני : מיטות ברזל חלודות ( " מיטות סוכנות ") , שתי שמיכות צמר ישנות לכל נפש , פנס נפט לתאורה ופתילייה לבישול . בנס ציונה פתח אליהו כרמלי דף חדש בחייו . כמו רוב ילדי העולים החדשים בעת ההיא , יצא גם הוא לעבודה משום שבנס ציונה לא היה בית ספר תיכון . מהוריו למד אליהו את חשיבות העבודה בחיים , ובלי הרגשת קיפוח כלשהי עבד בבניין , בפרדסים וכעוזר לעגלונים . בהיותו בן שמונה עשרה התגייס לצה " ל ושירת בחטיבת " גבעתי " . את הדחיפה לשוב לספסל הלימודים קיבל אליהו מצבי שלוסמן , שהקים בנס ציונה מרכז להשכלת מבוגרים , ושבמסגרתו סיים כרמלי קורס מסגרות . אבל שלוסמן לא הסתפק בכך . במסגרת עבודתו באיגוד המקצועי במועצת הפועלים בנס ציונה , איתר שלוסמן אנשים בעלי פוטנציאל ודאג שיקבלו מלגות בטכניון . עם הזוכים במלגה נמנה אליהו כרמלי , שלמד ביחידה ללימודי חוץ בטכניון ויצא ממנה ובידו הסמכה של טכנאי מכונות . בסיועו של שלוסמן , התקבל אליהו לעבודה בגרעין ההקמה של " בדק מטוסים " , שהיה לימים לחברה בעלת מוניטין בין לאומיים : התעשייה האווירית לישראל . ב 969 ו קיבל אליהו ציון לשבח על אפס ליקויים בעבודתו בתעשייה האווירית , וב 1975 נמנה עם צוות שקיבל את פרס ביטחון ישראל על תרומתו לפיתוח וייצור מטוסי " כפיר " . בד בבד עם התקדמותו בעבודה , הוסיף אליהו כרמלי ללמוד כל העת . ב 1981 הוא למד הנדסת שמנת הא ןנסטןטם נשמת החמישים
|
עיריית נס ציונה
|