קליטה ישירה

עמוד:139

חליטה ישירה אסתר אשכנזי עלתה לישראל עם הוריה סמוך לאחר הקמתה של מדינת ישראל . ההורים , יוצאי תורכיה ויוון , היו רב לשוניים - כמו רבים מיהודי התפוצות : הם ידעו ספניולית , צרפתית , יוונית ועברית . לשונות אלה - ושפת ידיים - הקלו עליהם אפוא להסתדר בבואם לנס ציונה , שבה הושיבו אותם בשכונת י _' עמידר " שנבנתה בימים ההם במסגרת פעילות הקליטה של העלייה הגדולה . בשלב הראשון נבנו בשכונה זו כארבעים יחידות דיור דרמשפחתיות , בצריפים שוודיים . וכך סיפרה אסתר אשכנזי על הימים ההם : _נשמנל / " _עמיזר " שלכנ ? עולים מגל התפוצות והאינטגרציה בעיהם הייתה מיךית . לא הע התקבצויות מסתגרות של יוצאי ארץ זו או אחרת . לעומת זאת פיעמה רוח אחת בלב כולם : רצון עז להשתלב בהקדם בסוק העבודה ובחברה , ולהקנות השכלה מסודרת לילדים . הורים חסכו מפתם כדי שילדיהם יוכלו להשתלב היטב בבית הספר ה מקומי - בית הספר הממלכתי א . מילת המפתח בכל בית הייתה : חינוך . ובבית הספר שקדו המנהל וצוות המורים על הקניית ערכים בנוסף לידע הכללי : התנדבות , חריצות , משמעת ומוסר עבודה . שכונת " עמידר " השתלבה בחיי המושבה נסיציונה כמו ענף חדש הצומח בטבעיות מגזע ותיק . הערכים שרכשה אסתר אשכנזי בבית ובבית הספר נשאו פרי הילולים : אסתר הייתה למורה ולמחנכת בישראל . בנס ציונה בימיה הראשונים של מדינת ישראל , יש בו כדי לזרוע אור על התמונה הגדולה של כור ההיתוך . מדגם זה כולל משפחת עולים ניצולי שואה מרומניה , משפחת עולים מאירן ומשפחת עולים מעיראק . סתקפר " טן _/ חינןך , 7795

עיריית נס ציונה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר