|
|
עמוד:138
כור היתוך עד לסוף 1950 קלטה נס ציונה תשעת אלפים עולים חדשים (!) , ששוכנו בבתים הנטושים בסרפנד אל ח ' ראב ( לימים , ד אליעזר י ) ובצריפים במערב המושבה ( לימים , שכונת " עמידר ") . במזרח המושבה שוכנו עולים בצריפונים וב " בלוקונים " . במעברת האוהלים הגדולה , לצד כביש עיינות בית עובד , שוכנו עולי תימן , שמקצתם פוזרו בין השכונות הקיימות . למשימות הקליטה נחלצו נשי ויצ " ו , ארגון נשים על מפלגתי . לקט אקראי של סיפורי קליטה של עולים חדשים מועצה מקומית ב 23 . 10 . 1949 מינה שר הפנים מועצה מקומית זמנית לנס ציונה , עד שיתקיימו בחירות . בעת ההיא היו במושבה 4 , 446 תושבים , כמעט פי שלושה ממספר תושביה ערב מלחמת העצמאות . הפרדסן יוסף סמל ( זמל ) , בן לאחת ממשפחות האיכרים הוותיקות ושאר בשרו של ראובן לרר , שהיה פעיל בחיי הציבור מגיל צעיר , מונה ליושב ראש המועצה , וסגנו היה אליהו מירון , איש תנועת הפועלים שבא לקיבוץ " העבודה " בגבעת מיכאל ב . 1929 מירון היה מנהלה הראשון של הצרכנייה בשנים 1933 - 1932 ומילא תפקידים ציבוריים שונים במושבה . נציג האיכרים ונציג הפועלים פעלו בשיתוף פעולה מלא . המושבה מתרחבת אחרי מלחמת העצמאות צורפו למושבה אדמות שנטשו הערבים , וכך גדל שטחה מכשמונת אלפים דונם לפני פרוץ המלחמה לכחמישה עשר אלף ושלוש מאות דונם . לפרדסני נס ציונה הוחכרו חמש מאות דונם מן הפרדסים הנטושים , ו 1 , 785 דונם הוחכרו לאנשי טירת שלום וכפר אהרון . מובלעת אדמות האפנדים בין נס ציונה לכפר אהרון ולטירת שלום נועדה לצורכי הציבור , והפרדסים הנטושים של סרפנד אל ח ' ראב וזרנוקה שוקמו וכן הוקמו שכונות לעולים חדשים על אדמותיהם הנטושות . כורמי המושבה נטעו כאלפיים דונם כרמים באזור הכפר הערבי הנטוש סיידון הסמוך לחולדה . עם זאת פרדסים בשטח של אלפיים ומאה דונם , שהיו בבעלותם של תושבי המושבה , נותרו מחוץ לשטח השיפוט של נס ציונה . מנטישת השכונה הערבית בלב נס ציונה נבנו - תרתי משמע - משפחות רבות בנס ציונה . אביגדור קהלני , שהיה ילד בעת ההיא , זוכר כיצד עזר לאביו בפירוק חלונות , דלתות וצנרת מבתים הרוסים של ערבים , כדי לעשות בהם שימוש בביתם . _המועצה המקומית הראשונה , 1949
|
עיריית נס ציונה
|