|
|
עמוד:126
שכונת התימנים במאורעות הדמים של שנת 1936 היה המצב קשה ומסוכן במיוחד בגבול שעבר בין יישוב יהודי ליישוב ערבי , כמו הגבול בין תל אביב היהודית ליפו הערבית והגבול בין נס ציונה העברית לשכונה הערבית . צלפים ערבים ירו אל הרחובות הסמוכים ולא אפשרו לנהל חיים תקינים באזור הגבול . בגבול יפו תל אביב התגוררו משפחות רבות של יהודים יוצאי תימן , שחיו בידידות ובשלום עם שכניהם הערבים . לפתע פתאום התפרצה השנאה והחיים על הגבול היו לגיהנום . מאחר שה " הגנה " התקשתה להבטיח גבול זה , הוחלט לפנות את היושבים בסביבתו למקום מבטחים , והנושא אף נדון ברמה הלאומית . באותה העת בנו בתים בשכונת הפועלים בנס ציונה , על גבולה המזרחי של השכונה הערבית . הבנייה החלה קודם שפרצו המאורעות , ומלבד הערך השיבוני הייתה לה גם מטרה ביטחונית - לסגור על השכונה הערבית ולחסום את פריצתה מזרחה . אלה היו בתים קטנים של שניים שלושה חדרים למשפחה , ועל יד כל בית הייתה חצר . קירות הבתים שפנו אל הגבול המשותף נבנו מבטון מזוין שהבטיח את דיירי הבית מפני חדירת קליעים , וחלונותיו של אותו הקיר היו מוגבהים מקומת אדם . מרגע שנפלה ההחלטה בדרגים הלאומיים על העברתן של עשרים וחמש משפחות יוצאי תימן מגבול יפו לנס ציונה ( החלטה שנפלה בזכות הימצאותם של מבנים שבנייתם נשלמה ) , רוכזו כל אמצעי הבנייה להשלמת יתרת בתיה של השכונה הקולטת , ולשם הופנו גם כוחות ביטחון מוגברים כדי להגן על הבונים . עד סוף שנת 1936 נשלמה בנייתם של כל הבתים והם אוכלסו במשפחות של פליטי גבול פו תל אביב י . תחילה התיישבו בבתים המוכנים כמה משפחות , ולאחר מכן נוספה עוד משפחה לשכונה עם השלמתו של כל בית , ועד מהרה קמה והייתה בנס ציונה שכונת תימנים משני צדיו של רחוב זרובבל . קליטתן של עשרים וחמש משפחות בפרק זמן קצר בנס ציונה הקטנה הייתה מבצע מרשים ומרגש - בעיקר משום שהוא יצא אל הפועל אגב מאורעות דמים ובשל היותו מבצע הצלה לפליטי גבול שסכנה ריחפה עליהם . לימים סיפר אבנר כהנוב על חוויותיו האישיות הקשורות לאותה קליטה של תושבים חדשים בנס ציונה , וכך אמר : המספחות באו נמעט בחוסר כול , פליטים סמבט עצוב בעיניהם . מבטם של אנשים שאינח אח . האתמול ותהו מה צופן להם המחר . קבלת הפנים החמה שנה קידמו את פני המס פחות ארמנים מקומיים וסנמם הקלה מאוד על קליטתן המהירה בסכונת הפועלים , והן מצדן הביאו ברנה למוסבה . הפליטים הנקלטים היו מאגר סל נוח אדם חרוץ ס הסתלב חיש מהר נענ ? 7 ןח . הקטיף , האריזה והבנייה , ובנל עבודה נדרסת . בתור מנהל קבוצות אריזה סל אגודת " האורז " , הייתי בן בית בסנונה סבניה ובנותיה השתלט נוטרים נפתחו במושבה ונקבעו להן שני ממונים בשכר : שמואל מאוטנר ואבנר כהנוב . בטירת שלום הסמוכה נפתחה תחנת נוטרים בפיקודו של משה בן גרא , מפקד האזור . המושבה כותרה בגדר תיל ובאגפיה נבנו עמדות ירי , תצפית ואבטחה . מצוקת העתים לא גרמה להסתגרותה של נס ציונה לצורך התמודדות עם קשייה שלה , וב 1937 היא קלטה פליטים משכונות הספר של תל אביב , שהשכנים הערבים סיכנו אותן . עם הנקלטים נמנתה משפחת קהלני , שאביה השתלב חיש מהר בפעילות הציבורית והביטחונית במושבה ובנה היה לגיבור צה " ל במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים ושימש בתפקיד שר לביטחון פנים בממשלת ישראל .
|
עיריית נס ציונה
|