שכונת הפועלים

עמוד:112

שכונת הפועלים ב 9301 נוסדה " קופת מלווה של העובדים ' / שנועדה לסייע לפועלים בכל צורכיהם . עד מהרה הייתה הקופה למוסד המשכן פועלים . מועצת הפועלים ארגנה פעילויות תרבותיות ואמנותלות , הפעילה גן ילדים עצמאי ותזמורת כלי נשיפה לילדים , ויסדה צרכנייה , שהפועלים קראו לה " החנות שלנו ' / ב 1934 הוקם ליד מועצת הפועלים משרד קבלני לבניין ויצר מקומות עבודה לרבים מארבע מאות פועלי המושבה . במושבה לא הייתה בזמנה רשות מקומית , ובין איכרים לפועלים ניטש מאבק , לאחר שהפועלים שאפו לבטל את ועד המושבה ולהקים מוסד מוניציפלי מרכזי , שבו יהיו להם זכויות אזרחיות מלאות . הפועלים דרשו להיות שותפים ברכוש הציבורי : בבית ועד המושבה , בבית הספר , בבית הכנסת ובמכון המים . כשנבחר בשנת 1935 ועד חדש , ובו רוב יחסי לצעירי המושבה , והרצל הוכברג הועמד בראשו , נקבע כי נציגי הפועלים יוכלו להיות חברים בוועדות . אבל ועד משותף הוקם רק ערב מלחמת העצמאות , ב . 1947 גם כשהצטרפה שכונת " תל אביב " למושבה בראשית המאה , נמנעה תחילה חברותם של תושביה בוועד המקומי . ב 1925 רכשה הסתדרות " בני בנימין " אדמות , ושמונה משפחות מנס ציונה , ובהן משפחת לרר , יסדו את כפר אהרון , על שמו של אהרון אהרונסון . ב 1929 נוסד היישוב עיינות , שראשיתו משק פועלים שהוקם ביזמת עדה פישמן , ומאז 1941 הוסב לבית ספר חקלאי . באותה שנה נוסד מושב העובדים הראשון ביהודה - בית חנן . ב 1930 הקימה קבוצה של פועלים מעולי תימן , שעבדו בפרדסי נס ציונה , ראשון לציון ובאר יעקב , את שכונת הפועלים טירת שלום ; אברהם בן יוסף היה ראשון העולים על הקרקע , ואחריו עלו עוד עשרים משפחות . לרשותם עמדו קרקעות לנטיעות , אבל את פרנסתם העיקרית מצאו המתיישבים בפרדסי המושבה השכנה . יישוב קטן זה התקשה לקיים ארגון קהילתי עצמאי , וכעבור שנים קיבלה עליה נס ציונה לספק ליישוב את השירותים החיוניים . ( ראו הרחבה בפרק " נס ציונה - בנות סביב לה ") . הבתים הראשונים בשכונת הפועלים - תחילתו של רחוב רמז

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא