מאבק הפועלים

עמוד:109

מאבל ו הפועלים שנות העלייה החמישית , , 1939 - 2193 היו שנים של ביסוס ושל הרחבה ליישוב היהודי בארץ ישראל . כמאתיים שלושים וחמישה אלף עולים שינו את פני היישוב היהודי לבלי הכר . בראשית ימי העלייה החמישית , בפברואר , 9291 עלו שלוש קבוצות של אנשי " השומר הצעיר , קבוצה ב , קבוצה ג וקבוצה ד , אל גבעה רחבת ידיים ששכנה מחוץ לאזור המגורים של נס ציונה , ועל שטח של כחמישים דונם הקימו מחנה , שחולק לשלושה אזורים - אזור לכל קיבוץ . חברי הקיבוצים , שהיו יוצאי גליציה , השתלבו במוסדות מועצת הפועלים ובחיי המושבה . נטע גולדברג הרפז , מנהל מחלקת המושבות במרכז החקלאי , הציע לקרוא למחנה " גבעת מיכאל " , על שמו של מיכאל הלפרין , שייסד את שכונת הפועלים הראשונה בארץ ישראל : נס ציונה . זמן קצר לאחר הקמת המחנה פרצו מאורעות תרפ " ט ( 1929 ) ויושבי המחנה פונו אל נס ציונה וראשון לציון . לאחר המאורעות נתחדש מאבק הפועלים להרחבת מעגל העבודה העברית בפרדסי המושבה . וכך תיאר משה סמילנסקי את המאבק הזה ב : 1931 בפרוס החורף של תרצ " א ( 1931 ) גאה חשש האבטלה בקרב הפועלים . יוסף ברץ ונטע גולדברג באו למושבה וכינסו אספה בהשתתפותם של נציגי האיכרים ונציגי הפועלים , כדי לטכס עצה איך להרחיב את העבודה העברית בעונת הקטיף הקרובה . הפועלים האשימו את הפרדסנים בחוסר רצון כן לקדם את העבודה העברית , והפרדסנים טענו שהמושבה אינה מסוגלת לקלוט פועלים רבים כל - כך . בשורות "השומר הצעיר " גבר קולם של הקיצונים שקראו לנקוט אמצעים חריפים במאבק על עבודה עברית . בקטיף של 9321 - 1931 עבדו במושבה מאתיים פועלים ערבים ואילו מתוך מאתיים הפועלים העברים המובטלים נקלטו בקטיף שמונים בלבד , מלבד הפועלים הקבועים . הפועלים העברים קיבלו עשרים גרוש ליום עבודה . הפועלות קיבלו חמישה עשר גרוש . הקוטפים הערבים הסתפקו בשנים עשר גרוש ליום ונשים וילדים ערבים קיבלו חמישה גרושים בלבד . לבסוף פקעה סבלנותם של הקיצוניים בקרב הפועלים , ובמוצאי שבת , 29 בנובמבר , 1931 כשנציגי הפרדסנים ישבו במשרד של סניף " פרדס " בביתו של מזכיר הסניף , מאיר קומרוב , צבאו על הבית מובטלים יהודים . נציגיהם פרצו לבית , הקימו מהומה ותבעו עבודה . למחרת בבוקר הפגינו פועלים בקריאה " לחם ועבודה " , ואף השמיעו איומים על הפרדסנים . מרדכי אורנשטיין אורן , ממנהיגי " השומר הצעיר " , נשא נאום חוצב להבות באוזני המפגינים , שחמומי המוח שבהם החלו מיידים אבנים בחלונות בתיהם של איכרים , ובייחוד בביתו של מזכיר אגודת " פרדס " . הוזעק כוח משטרה מרחובות , וכשמיאנו המפגינים להתפזר , נורו יריות באוויר . למחרת נעצרו שישה מנציגי הפועלים שפרצו במוצאי שבת למשרד " פרדס " : זטוצקי , וגמן , סגל , מוזר , בריל ונוסבוים . מועצת פועלי נס ציונה התכנסה לישיבה דחופה וגינתה בחריפות את הקיצונים . " את מקום העבודה כובש הפועל היהודי בסבלנות , בהסברה צודקת ובדרכי שלום , " נאמר שם . גם איכרי המושבה התכנסו לאספה בהשתתפות חברי מרכז " התאחדות האיכרים " , ח ' מילר וא י יעקובזון מרחובות , ובה הוחלט להסב את תשומת לבם של המוסדות הלאומיים למצב המסוכן שנוצר בנס ציונה . באותו היום עצרה המשטרה עוד פועלים ממשתתפי ההפגנות : גבאי , אורנשטיין , מינקוביץ , גרילך , שוורצבורד , בףאליהו , ריפ , פישמן , פומרנץ וגלאס . סגן מושל יפו , פולוק , וקצין המחוז , קופרמן , ניהלו במושבה חקירה נמרצת , ושנים עשר מן הפועלים העצורים הוחזקו בכלא רמלה עד לבירור משפטם . בינתיים נעצרו גם משה שופמן , משה שרווין , משה כספי ויהושע זימן . בינואר 1932 נידונו שלושה עשר מן הפועלים שהפגינו גבעת מיכאל

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא