|
|
עמוד:88
מויאל , והשלושה ישבו לטכס עצה איך להעביר את רוע הגזרה בדרך חוקית , ועד מהרה נמצאה הדרך : עבדול רחמן החכיר לבני נס ציונה שטח קרקע גדול לזריעת תבואות , וכך הם נעשו ל " חרתים " שלו , כלומר בעלי זכות הזריעה באדמתו . כדי להגדיל את מספר החרתים מקרב איכרי נס ציונה , שכנע עבדול רחמן את המוח ' תאר של סרפנד אל ח _' ראב השכנה להחרות להחזיק אחריו , ואחר כך הלך למודיר ברמלה , הראה לו את המסמכים החתומים וקיבל היתר בשביל איכרי נס ציונה להישאר במקומם כזורעים . איכרים אחרים קיבלו היתרים בתור נוטעים . בינתיים פקדה את היישוב היהודי בארץ ישראל רעה חדשה . השלטון העות _' מאני , שהכביד את עולו על היהודים מלכתחילה , החמיר את יחסו אליהם לאחר שנודע דבר הפעלתו של גדוד נהגי הפרדות העברי במערכת גליפולי על אדמת תורכיה . היחס כלפי היהודים נעשה עוין עוד יותר לאחר שנחשפה בספטמבר 1917 רשת הריגול היהודית הפרו בריטית , ניל "י ( " נצח ישראל לא ישקר " , בהנהגת משפחת אהרונסון מזכרון יעקב ) . הצבא העותימאני חיפש מרגלים והגביר את מאמציו לתפוס פירארים , ששוטטו ברחבי הארץ לאלפיהם ורבים מהם הסתתרו במושבות יהודה והגליל . ביום שבת אחד כותרה נס ציונה ביחידת צבא מיוחדת שהובאה מירושלים , וכל דרכי הגישה והיציאה של המושבה נסגרו ונעשו חיפושים קפדניים בכל בית ובכל חצר . רוב הגברים תושבי המושבה הספיקו להימלט מן העין בשבילים נסתרים והסתתרו בבורות , במחילות ובפינות מרוחקות בפרדסים . עשרה מבני המושבה שלא הצליחו לחמוק , נעצרו ולא נמצאו ברשותם תעודות פטור משירות צבאי . הם נכבלו באזיקים ונשלחו ברגל לירושלים , ושם הוחזקו בתאי מעצר חודש ימים ואחר כך נשלחו לשכם ולעפולה ומשם נלקחו ברכבת לדמשק . עם העצורים נמנו גם מיכאל שניידרוביץ , שהיה באותה העת מנהל עבודה בפרדסי יק " א בנס ציונה ואב לשלושה בנים ולשלוש בנות ; זאב כהנוב , חבר הוועד ואב לשלושה בנים ובת אחת ; אליהו צלאל , אב לארבעה ילדים ; עמרם הוכברג , בנו של המורה צבי הוכברג ; אברהם זייצב ושני פועלים , זאב ארליך וישראל גרבנוב . תנאי המעצר בדמשק היו איומים , והעצירים ידעו שם רעב ומחלות קשות , שהקטלניות שבהן , דיזנטריה וטיפוס , ייסרו את העצירים , וארבעה מהם , זאב כהנוב , מיכאל שניידרוביץ , עמרם הוכברג וישראל גרבנוב , מתו בבית החולים הצבאי בדמשק בחורף תרע " ח ( , ( 1918 ומקום קבורתם לא נודע . עמרם הונבת נולד בנסיציונה לצבי ולחיה הונבת ביום בי בטבת תרנ " ח ( . ( 1898 נשפרצה מלחמת העולם הראשונה , בקיץ תרע " ר ( , ( 1914 נמנה עמרם הוכבת עם תלמידי בית הספר החקלאי מקווהיישראל שנשלחו לבתיהם . בשנות המלחמה עבר עמרם בפרדס של הוריו , גידל ירקות וסייע בניהול משק הבית . נמו נן הוא השתתף בתזמורת שהוקמה במושבה . עמרם הונבת מת בבית החולים הצבאי ברמשק מטיפוס קצע > הצנא האוסטרלי במרפסת מתו של אליהו צלאל
|
עיריית נס ציונה
|