|
|
עמוד:68
איחודן של ואדי אל הנין ונם ציונה שנים רבות היו ואדי אל חנין ונס ציונה יישובים שכנים אך נפרדים . שטחם הכולל הגיע ל 1 , 369 דונם , מהם 1 , 183 דונם שהיו שייכים לוואדי אל חנין ר 861 דונם - לנס ציונה . בין שנל הלישובלם השתרעו חמש מאות וארבעים דונם ועליהם ישבו תושבים מיפו ומרמלה . , , , הקיום הנפרד מנע פעילות משותפת , שהיה בה כדי להפחית את עלויות הקיום , ויק " א דחתה את בקשתן של שתי המושבות לרכוש את השטח שביניהן . בימים ההם פקד משבר חמור את ענף הכרמים ואיחוד נראה פתרון חיוני . ב 1906 יצאה משלחת מוואדי אל חנין למרכז יק " א בפריס , ושם הובטח לה סיוע שישמש להגדלת שטחן של שתי המושבות ולבנייתם של מוסדות ציבור בהן . חודשים מספר אחרי הביקור בפריס פנו אנשי ואדי אל חנין אל חברת " גאולה ' / שהוקמה ב 1902 והייתה החברה הציונית הראשונה שנועדה לעסוק ברכישת קרקעות בארץ ישראל . אנשי ואדי אל חנין ביקשו לרכוש בעבורם את השטח שבין ואדי אל חנין לנס ציונה . מאיר דיזנגוף , ראש חברת " גאולה " בארץ ישראל , פנה אל צבי הנרי פראנק , נציג יק " א בארץ , ושאל איזה סכום תהיה יק " א מוכנה להלוות לאיכרי ואדי אל חנין לרכישתו של השטח מ " גאולה " , שכן סיועה הכספי של יק " א היה תנאי לכניסתה של חברת " גאולה " לעסקה . פראנק ניאות לעזור ובמרס 1907 נערך חוזה הרכישה . כעבור זמן קצר נתקבלו הקושאנים - שטרי הקניין . לאחר שנרכשו שש מאות דונם , נוצרה רציפות טריטוריאלית בין נס ציונה לוואדי אל חנין . השטח חולק לחמישה חלקים - חיים טפר , יוסף פלדמן ואחרים רכשו חלקות ; איכרי המושבה קיבלו במשותף רצועות קרקע כשטח ציבורי ; הוקצה מגרש לבניית בית כנסת והחלה בנייתו של בית ספר . המוסד החינוכי , שנבנה מתרומתה של משפחת ליזינסקי שניתנה לזכר בנם , נחנך ב . 1907 כך באה עדנה לבית הספר שעבר משבר חמור ואף נסגר ב 9051 בגלל המצוקה הכספית . בניין בית הספר שימש גם בית כנסת וגם בית הוועד המקומי ולימים הוקם בו מוזאון לתולדות נס ציונה - " בית ראשונים " . ועד המושבה פיקח על תכנית הלימודים , ואפרים קומרוב חיבר את תכנית הלימודים הראשונה , שהלשון העברית שלטה בה . ועד המושבה המורחבת עסק בכל תחומי החיים ובייחוד בכל הנוגע לאדמות המתיישבים . מי שקנה קרקע ומי שמכר קרקע נדרש לשלם לוועד שלושה אחוזים מדמי העסקה ; נחתם חוזה בין הוועד ובין השוחט והבודק , דובער לאזינסקי ; נדונה הזרמת מים בצינורות לבתי המושבה ; נקבעו מחירי תרופות ; נוצרה התקשרות לשמירת המושבה עם ברוך משה פצ ' ורניק ; ונדונה העסקתו של רועה לעדר המושבה . ובינתיים נמשכה המצוקה הכלכלית של מקצת המתיישבים , והם נאלצו למכור מפרדסיהם למשקיעים פרטיים כדי שיוכלו להוסיף ולהחזיק בחלק מנחלתם . ב 1910 היו במושבה שמונה מאות וחמישים דונם פרדסים , מהם שלוש מאות וחמישים דונם בבעלות אנשים שלא חיו במושבה . ב 1912 נרכשו עשרה דונמים מדרום למושבה והשטח הוכשר לשמש בית עלמין לנס ציונה , בניהולה של חברא קדישא שהוקמה במושבה . ביום שני , י " ג תשרי , תרע " ג ( 24 בספטמבר 1912 ) נרשם אירוע היסטורי בפרוטוקול הוועד של ראשון לציון , וזה לשונו : איחוד
|
עיריית נס ציונה
|