|
|
עמוד:65
משפט הענבים השחורים ראובן לרר , החלוץ הנצחי , לא הסתפק בזני הגפנים הירוקים שאפיינו את הכרמים בארץ ישראל , ובאחד הימים הביא לכרמו זן של גפן שענביה שחורים , שהוא הכיר בחוץ לארץ . כשראו השכנים הערבים את הענבים השחורים הקימו צעקה גדולה : היהודי זומם להרעיל אותנו בענביו השחורים . אחד מן הערבים אף הגיש תביעה משפטית נגד ראובן לרר , המגדל ענבי רעל , רחמנא ליצלן . לאחר שנכשלו מאמצי הסברה ושכנוע בבית המשפט , שהמדובר בענבים משובחים הן למאכל והן לייצור יין , הבזיק רעיון בראשו של ראובן לרר והוא עמד על רגליו ולעיני השופט וכול הנוכחים באולם בית המשפט , אכל אשכול שלם של ענבים שחורים - אכל ולא מת מהרעלה . הוא יצא זכאי , אבל גם הפעם , כמו במשפט הדבורים , עלה לו הזיכוי בהוצאה כספית כבדה . משק גידול הטבק ב 9011 החלו מתיישבי נס ציונה לעסוק בגידול טבק - שמקצתם הכירוהו עוד ברוסיה . זה היה עוד ניסיון למצוא חלופה לכרמי היין . את גידול הטבק בנס ציונה הוביל מרדכי הוכברג . מרדכי הוכברג עסק בגידול טבק במולדתו בסרביה . כשנקנתה אדמת אל פרג _' מפאלחי סרפנד אל חיראב , המליץ מרדכי הוכברג להקצות חלקת קרקע פורייה לגידול טבק , כענף חדש שנועד לגוון את הכנסותיהם של החקלאים . הוא ידע לבחור את הזן המתאים , את האדמה הראויה , את עונת השנה ואת שיטת הגידול , ואכן הגידול הראשון נחל הצלחה מכל הבחינות . חלקת הטבק עלתה יפה , ומכירת התוצרת הצליחה , שכן היבול כולו נקלט יפה בשוק המקומי ובמחירים טובים שהניחו בידי המגדלים רווח נאה . גידול הטבק היה כרוך בעמל רב ובהוצאות גדולות יחסית . השתילה , הקלטור וההשקיה , שבפרק הזמן הראשון נעשתה מתוך חביות מים שהובאו למקום בעגלות , ולאחר מכן האסיף וייבוש העלים במחרוזות על חבלים - כל אלו הצריכו משאבים רבים . לנוכח ההצלחה הראשונית נתפסו חקלאי ואדי אל חנין החרוצים ליזמת גידול הטבק , ועד מהרה פשט שמעה של ההצלחה בגידול הטבק בכל המושבות הראשונות . בולמוס הטבק אחז ברבים , בבחינת הבהלה לזהב , ורבים מן החקלאים שידם לא השיגה להשקיע בגידול הטבק , לא היססו ללוות כסף בריבית ובנשך . עסקים עולים בעשן חומץ בן יין בשנות התשעים של המאה התשע עשרה היו כרמי היין הענף המרכזי ברוב מושבות העלייה הראשונה , בתקווה שהוא יזכה אותן בעצמאות כלכלית . בראשון לציון ובזכרון יעקב הוקמו יקבים שקלטו את יבול הכרמים והיו למפעלי התעשייה הגדולים בארץ . בוואדי אל חנין עובדו ב 9001 תשע מאות שבעים וחמישה דונם כרמי יין - חלק הארי של השטח החקלאי במושבה , אבל שיווק היין נחל כישלון חרוץ בגלל נפילת מחירי היין בשוק העולמי . שלושים דונם כרם שוב לא הספיקו לקיום משפחה , וועד המושבה ביקש אפוא סיוע כספי מ " חובבי ציון " ומתנהלת היקב בראשון לציון . בהיעדר סיוע לכרמים , החליטו האיכרים להרחיב את משק ההדרים . בוואדי אל חנין , שמטעיה הושקו במי תהום לא עמוקים , ובנס ציונה שכנתה היו ב 9001 מאה שישים ושלושה דונם הדרים . חדרה , נס ציונה וואדי אל חנין הובילו בגידול פרי ההדר במשק העברי .
|
עיריית נס ציונה
|