|
|
עמוד:60
דרכים לשיתוף פעולה , גם בינם לבין עצמם וגם עם סוחרי הפרי היהודים . בשל פעולותיהן של הצוללות הגרמניות בשנות מלחמת העולם הראשונה עמדו לאחר המלחמה לרשות הסחר הבין לאומי אניות מעטות בלבד . בתמיכת מושל יפו הבריטי , הקימו פרדסנים יהודים ועד פועל של מגדלי הדרים ומשלחי הדרים , וזה פעל בהצלחה רבה עד למאורעות שפרצו ביפו באחד במאי , 1921 שאז נתפרק הוועד בשל חילוקי דעות פוליטיים . הבעיות הכרוכות בהרחבת השווקים המסורתיים ובחיפוש שווקים חדשים הניעו את ראשי הפרדסנים ואת סוחרי הפרי הערבים לחזור ולשתף פעולה עם היצואנים היהודים . אלא שקודם שרצון זה יצא מן הכוח אל הפועל , פרצו המהומות של חודש אוגוסט , 1929 ואז נסתם הגולל על כל ניסיון של שיתוף פעולה בין שני הצדדים . לפרדסנים ולמשלחים היהודים לא נותר אפוא אלא להקים ארגון משלהם , וכך נוסד "מרכז פרי הדר יפר , שהחל לפעול לפני עונת הייצוא , 9291 / 30 ושבמשך השנים הצטרפו אליו כל היהודים - אגודות קואופרטיביות וחברות מסחריות כאחת . בשעת היווסדו היו בידי חבריו רק שלושים ושבעה אחוזים מכלל ייצוא ההדרים , ואילו בעונת 1938 / 39 כבר היו בידיהם שמונים ושבעה אחוזים מן הייצוא הארצי של פרות אלה . ייצוא ההדרים מן הארץ גדל והלך בצעדי ענק : מכשני מיליונים ושבע מאות אלף תיבות בעונת 1929 / 30 עד לכשלושה מיליונים ושש מאות אלף תיבות בעונת , 1931 / 32 ולפי ריבוי הנטיעות החדשות אפשר היה להעריך שלאחר ארבע או חמש שנים תגיע כמות הפרי הראוי לייצוא ליותר מעשרה מיליוני תיבות . ואז , שבועות מספר לפני פתיחת עונת הייצוא , 1929 / 30 התחולל משבר כלכלי עולמי : ביום 29 באוקטובר 1929 התמוטטה הבורסה בוול סטריט בניו יורק . ארצות אירופה תבעו מארצות הברית שתחזיר להן את מאות מיליוני הדולרים שלוותה מהן בשנות הגיאות הכלכלית באמצע שנות העשרים , ובינתיים נאלצה אירופה לצמצם את ייבוא הסחורות שאינן חיוניות , ועל הוצאת מטבע חוץ הוטלה הגבלה חמורה . על פי תנאי המנדט הייתה ארץ ישראל מחויבת לנקוט מדיניות של " דלת פתוחה " , כלומר אסור היה לה להפלות בין סחורותיהן של ארצות חוץ השונות , ואסור היה לה לנהל משא ומתן עם ממשלות זרות כדי לחתום הסכמים דו צדדיים . בשל המחסור במטבע חוץ נקטו מדינות רבות שיטה של הסכמי חליפין , שלפיה שימשו סחורות אמצעי תשלום בין ארציים , אבל גם הסדרים שכאלה נמנעו משלטונות ארץ ישראל , שכן אלו היו הסכמים דו צדדיים . מחמת חומרת המצב , פנה שמואל טולקובסקי , יושב ראש מרכז פרי הדר יפו , אל הנציב העליון בהצעה להרשות לו לצאת לרוב ארצות אירופה - לא כשליח ממשלת ארץ ישראל אלא כיושב ראש של המרכז ושל ועדת המטעים של המועצה החקלאית הכללית של הממשלה - ולפנות לממשלותיהן כדי לנסות ולהשיג הקלות לייצוא ההדרים . בארבע נסיעות - בשנות 1937 , 1936 , 1935 ו - 1938 ביקר טולקובסקי פעמים מספר ברוב בירות אירופה , והצליח להשיג הקטנת מכס על תפוזים וקביעת מכסות ייבוא סבירות . כך יכלו יצואני ההדרים לשלוח לחוץ לארץ שנה שנה כמעט את כל הפרי שנמצא ראוי לשיווק . ב 1 בספטמבר 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה . בעונת הייצוא הראשונה שלאחר מכן הוסיפו האניות לשוט בימים , אבל בשל העדיפות שניתנה לצורכי הצבאות , נוצר קושי גובר והולך להשיג באניות מקום לפרי , ובסך הכול נשלחו לחוץ לארץ בעונת 9391 / 40 רק כשבעה מיליונים ושש מאות אלף תיבות הדרים . למן שנת המלחמה השנייה פסקו לגמרי המשלוחים
|
עיריית נס ציונה
|