סיפורו של זאב כהנוב

עמוד:30

סיפורו של זאב כהנוב בשנת 1890 הצטרף לנחלת ראובן יתום צעיר ושמו זאב כהנוב . שורשיה של משפחת כהנוב נעוצים בעיר הומל שבאוקראינה . עיר זו , שכמחצית מתושביה היו יהודים , הייתה מועדת לפוגרומים . באחת מפשיטות הקוזקים פקד אסון את בית משפחת אוריה כהנוב . בעוד זאב הקטן מסתתר בארון הבגדים מאחורי מעיל גדול , נרצחו הוריו ואחותו בבית וזעקותיהם הותירו צלקת בנפשו הרכה . היתום נאסף לבית דודו , שהעניק לו משפחה , אך הסיוט הוסיף לרדוף אותו שנים רבות . השנים חלפו . הדוד המאמץ הזקן ואישתו הלכו לעולמם , ונותר רק ולוול הבן , שהיה כאח לזאב . כשהיה ולוול בן שמונה עשרה וחבר בתנועת נוער ציונית , נתפס לרעיון העלייה . באביב 8841 אחז ולוול בידו של זאב בן האחת עשרה ויצא עמו לדרך ברגל , בלא פרוטה בכיס , ופניהם דרומה . המטרה : עיר הנמל קושטא , ששם יעלו על אנייה שתביאם ליפו , שער העלייה , בואכה ירושלים . קרוב לשנתיים נמשכה הדרך הארוכה ורבת התלאות - שנתיים שבהן הם לנו בשדות ובאסמים , הבריחו את הגבולות וצעדו ברגל בבוץ , בשלגים ובקור ? המקפיא עד לאבדן חושים , והם רעבים ללחם ובלויי לבוש ; שנתיים שבהן הם עבדו בפרך במשקי הגויים ובשדותיהם כדי להתקיים , נרדפו בידי המשטרה והושלכו לכלא , שלעתים היה טוב ונדיב מן התנאים תחת כיפת השמים הזועפים , ולעתים קשה ואכזר עד כי ביקשו את נפשם למות . כשהיו נקלעים לקהילה יהודית , היו השניים מקבלים בית חם ומזון , ובני הקהילה היו מעודדים אותם ומציידים אותם במזון ובבגדים ואף בקצת כסף . ולעתים אף היה עגלון גוי נותן להם הסעת חינם דרומה . התלאות לא ריפו את ידי השניים . נהפוך הוא , הן חישלו אותם בגוף ובנפש , ופיתחו בהם את חוש ההישרדות , הערנות והתושייה . לכל אורך הדרך שמרו ולוול וזאב מכל משמר על פיסת נייר קטנה ועליה כתובת קרובי המשפחה בירושלים , שעלו שנים מספר קודם לכן ומצאו בה פרנסתם . בזמן ההמתנה בקושטא , שממנה הפליגו אניות שעשו את דרכן מאודסה ליפו , פגשו השניים בחבורת חלוצים והללו לימדו אותם שירים עבריים וסיפרו להם על התחדשות היישוב היהודי בארץ המובטחת . כעבור ארבעה ימים של הפלגה , בשעת בוקר מוקדמת , התגודדו החלוצים על הסיפון בהתרגשות . באופק המזרח הסתמן צריח המסגד של יפו , מואר בקרני שמש ארץ ישראלית . ספנים ערבים ניווטו את סירותיהם לאנייה וממנה - למזח הדייגים הסואן . ליד פתחו של בית קפה מזרחי עמדו כמה עגלות דיליז ינס שקישרו בין יפו לירושלים . שני הצעירים עלו על אחת מהן ולאחר לינת לילה בפונדק שער הגיא הגיעו לירושלים , אל הרובע היהודי , אל חיק משפחת כהנוב הירושלמית . השנה הייתה . 1887 זאב למד באולפנת " חברת יישוב ארץ קודש " שבה למדו בני היישוב הישן תורה , מלאכה ודרך ארץ כדי שיוכלו להתפרנס מיגיע כפיהם , כולל בעבודה חקלאית במושבות . לאחר שלוש שנים באולפנה , החליט זאב , והוא בן שבע עשרה , לצאת לעבוד בקטיף ההדרים בנחלת ראובן . זאב בא למושבה בשנת 8901 ומאז דבק בה ולא עזבה . בה הקים את משפחתו ובה נמנה עם מייסדי אגודת תל אביב ועם בוני רחוב תל אביב ; היה ממייסדי " הסתדרות הפועלים ליהודה , שומרון והגליל " , חבר ועד המושבה ויושב ראש הוועד - ותמיד היה גאה בהיותו פועל ואף הצטיין בענף ההדרים . ב " שבת השחורה " בשנת 1918 נעצר זאב בידי התורכים , הוגלה לדמשק יחד עם עמרם הוכברג , מיכאל שניידרוביץ וישראל בוגדנוב , מתושבי המושבה , ומשם לא חזרו . הם מתו בכלא התורכי ממחסור , מעינויים וממחלה קשה . היתום שעלה ברגל

עיריית נס ציונה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר