|
|
עמוד:26
הבית המשותף את הרווח ממכירת הקרקע שרכש מלרר , הועיד אהרון אייזנברג להקמת בית אבן משותף - בית האבן השני אחרי ביתו של לרר . הבית המשותף , שמומן בכספי משפחות הוכברג ואייזנברג וקופת המושבה , הכיל ארבעה חדרים ומטבח בנוי אבנים , ובאר לידו . כתוספת לקרקע שנועדה לבניית הבית המשותף נקנתה מלרר כברת אדמה קטנה , בין עצי התות העתיקים שמצפון לחצרו , שמשכו את לבו של אייזנברג , ותנאי מפורש התנה האיש עם קוני החלקות שלו , כי בעצים אלו לא יפגעו . באספה כללית , שבה השתתף כל " המניין " הראשון , הוחלט להעמיד לרשות אייזנברג שני חדרים , להקצות להוכברג חדר אחד ומטבח , והחדר הרביעי והבאר הוכרזו " רכוש הציבור ' / החדר שהוכרז בתור " רכוש הציבור " שימש בית ועד ובית כנסת , שספר תורה נכתב בשבילו בידי סופר סת " ם ביפו . בבית המשותף הופעל גם בית הספר הראשון בנחלת ראובן , שבו לימדו בהתנדבות שמואל וצבי הוכברג ואהרון הרמן . בית הספר התקיים בלי תמיכה חיצונית והיה אחד מבתי הספר הראשונים במושבות העלייה הראשונה . כך קם והיה מרכז קהילתי ראשון ביישוב הקטן , שכבר פעל בו ועד מקומי . ועוד תנאי העמיד אייזנברג למי שקנו ממנו את החלקות , שהם עצמם ופועלים בני המקום יטעו את הכרמים , ובכך סיפק מקומות עבודה לשכירים בני המקום כדי שלא יצטרכו לבקש עבודה בחוץ ולא ייאלצו להתחרות בעבודה ערבית . ארבע חלקות קנו מידי אייזנברג המורים לעברית ביישוב : יהודה גרזובסקי ( גור ) , ציפרין , חומה ורוזין . לחלקות הללו ניתן השם " קרית ספר " . יהודה גור , יליד ביילורוסיה שעלה ארצה ב , 1887 היה מחנך ומילונאי . הוא עבד בתור מורה והיה ממניחי היסוד להסתדרות המורים העברים בארץ . גור חיבר את " מילון השפה העברית " , שבו צוין מקור המילים לפי תקופותיה של הלשון העברית . עם קוני החלקות האחרים נמנו אהרון מרדכי ירושבסקי ודוד לנדאו . שני אלו נעשו פועלים במושבה מאז הכשיר בה אייזנברג מקום עבודה לשכירים , ואת אדמתם קנו בתשלומים הבית המשותף
|
עיריית נס ציונה
|