|
|
עמוד:12
מפגש ישיר ואינטנסיבי של האדם עם האל או עם המציאות הטרנסצנדנטית . ברצוני להדגיש שאינני מכחיש את חשיבותם ההיסטורית של הטקסטים והפרקטיקות הנכללים בקטגוריה " מיסטיקה " ואיני מתנגד למחקר שלהם . אינני כופר בכך שאנשים לחשו שירה ותשבחות , שיננו שמות מלאכים , התבודדו והשתטחו על קברי צדיקים ; אינני מטיל ספק בכך שאנשים שהשתמשו בפרקטיקות הללו חזו חזיונות , שמעו קולות או חשו תחושות יוצאות דופן שהם עצמם תיארו כירידה למרכבה , עלייה לגן העדן , נבואה או דבקות באין . אינני פוסל את המחקרים החשובים שבחנו תופעות אלו בהקשרן ההיסטורי והחברתי . טענתי מופנית נגד הנחת היסוד השולטת כיום בשדה המחקר , שלפיה תופעות אלו הן ביטויים של תופעה מיסטית אוניברסלית . אני מטיל ספק בכך שלכל התופעות המכונות " מיסטיות " בתרבויות שונות יש גורמים המשותפים להן ורק להן , המצדיקים את כינוין בשם זה ; אינני חושב שתופעות כאלה דומות זו לזו יותר משהן דומות לכל מיני תופעות אחרות שאינן נחשבות " מיסטיות " . בקיצור , אינני מקבל את ההנחה שתופעות אלו שייכות לקטגוריה אחת שעליה יש לבסס תחום מחקר ושיטות מיוחדות למחקר ולהוראה . לדעתי , את התופעות התרבותיות השונות המוגדרות כיום " מיסטיות " אין לחקור כביטויים של תופעה דתית אוניברסלית אלא כתוצרים תרבותיים שנוצרו מתוך צרכים פוליטיים שונים במסגרות חברתיות , כלכליות והיסטוריות ספציפיות . טענתי השנייה היא שהקטגוריה " מיסטיקה " כרוכה , מאז כינונה ועד היום , בהנחות תיאולוגיות המעצבות ומכתיבות את הדרך שבה תופעות " מיסטיות" מפורשות ונחקרות . מאז שלהי המאה התשע - עשרה ההגדרות המקובלות למיסטיקה מניחות , כאמור , שמיסטיקה היא מגע בלתי - אמצעי של האדם עם מציאות אלוהית או מטפיזית . הגדרה זו מניחה שמבנים חברתיים , תוצרים תרבותיים ואירועים היסטוריים שונים נוצרו בעקבות מפגש עם האלוהות . אמנם ההגדרות המודרניות של המיסטיקה אינן מניחות אל פרסונלי ופעיל המתערב בהיסטוריה , אלא מציאות טרנסצנדנטית ואימננטית שהמיסטיקן נחשף אליה בעקבות פעילות יזומה שלו . עם זאת , חוקרי המיסטיקה מניחים שהמפגש עם המציאות המטפיזית משפיע על המיסטיקן ויצירתו , ובאמצעותם - על החברה , על התרבות ועל ההיסטוריה האנושית . לכן הפיכתו של המושג " מיסטיקה" לקטגוריה אנליטית המשמשת לתיאור ולפירוש תופעות היסטוריות כרוך מניה וביה בהנחה שהאל ( או המציאות הטרנסצנדנטית ) הוא גורם מסביר לתוצרים תרבותיים ולפרקטיקות חברתיות . ההנחה הזאת , שעמדה בבסיס התיאולוגיה - . 1 לניסוח הדברים שלעיל תרמו הבחנותיו של פיצג ' רלד ( Fitzgerald 2003 , 249 ) בעניין המושג " דת " .
|
|