|
|
עמוד:13
זו שהציבה את האתגר של הפיתוח והכלכלה הפועלית בארץ , עסקה בגיוס כספים יזמה מפעלים ודאגה לרתום מערכות פילנטרופיות להקמת מפעל יצרני גדול לפועלים . הנשק הסודי שלה היו אחיה . יחד עמם היא גיבשה את הרעיון כי בניית העם בארצו היא מפעל כלכלי שייבנה אחרת ממפעלים מדיניים אחרים : על בסיס קואופרטיבי . על בסיס של שילוב מתוך הכרה של הפועלים ורתימתם לעבודת פיתוח , ושילוב בין עבודה לבין שותפות חברתית קומונלית . מאמץ עקשני של אלף חלומות בקיבוץ בהתהוותו היה ויכוח סוער האם להתרכז עקרונית בחקלאות או ליצור חברה המקיפה את כל הפעילויות הכלכליות , כולל תעשייה . האם להיות כפר עברי או חברה מתקדמת המתקנת את חוליי העיר . חברי הקיבוץ עבדו בכל המפעלים הגדולים של פיתוח הארץ : כבישים , בנינים , מחצבים וסלילת רכבות . החלוץ האמין כי הוא יוכל להקים את החברה שלו בעבודתו בהקמת התשתיות בארץ . אך בצד חלום התשתיות והבניין עמדה החתירה למשק עצמי של היצרנים שפירושו , לפי זה , שהיחד צריך לחתור לצורת חיים המקיפה את כל המקצועות . רק כך יכולה לצמוח אלטרנטיבה לחברה היהודית בעולם ובארץ . הקושי לבצע רעיון כזה נבע מכך שרבים האמינו כי הקיבוץ יישאר מיעוט זעיר . כך צמח בקיבוץ הרעיון כי הקיבוץ הוא אי שונה ומיוחד , שתפקידו להיות מקור השראה ולא מקור של סמכות . אין לו יומרות שלטון ולא תקווה להחליף את החברה הקיימת , רק להיות לה לדוגמה . אך היו שביקשו שהרעיון יקיף את הרבים , נושא לשינוי בחייהם של ההמונים . הרעיונות היו נתונים בוויכוח : האם קיבוץ ארצי של קבוצות אורגניות , קיבוצים קטנים היוצרים רשת , או קיבוץ אזורי מקיף וגדול . רעיונות אלו כבר נוסחו בשנות ה - 20 ונוסו בשנות ה - 30 אך הם היו קשים לביצוע . הכל ידעו כי בשביל ההרפתקה זקוקים גם למה שלא היה בנמצא : כסף . קפיטל . הקפיטליסטים היהודים הגדולים , שהיו מעורבים במעשה ההתיישבות היהודית בארץ ובעולם , לא האמינו בפיתוח תעשייה גדולה . הברון הירש , גדול המיישבים היהודים בעולם , חשב על יישוב היהודים והקמת ישות פוליטית על בסיס של פיתוח חקלאות וכמוהו הברון רוטשילד . האחרון היה , אמנם , מעורב במעשה פיתוח של תשתיות והקים בית חרושת לזכוכית , אך כל חייו האמין במשק החקלאי היהודי שיוכל להוכיח לעולם כי היהודי יודע להקים כפר
|
|